האפוקליפסה המתקרבת :
כולנו רואים את הבעיות שנוצרות בשנים האחרונות בארה"ב ובמערב ומרכז אירופה וגם במדינות שהשתחררו משליטת ברה"מ במזרח אירופה ב 1991 והפכו דמוקרטיות. אחרי 72 שנים, מאז 1945 של שלטון דמוקרטי ליברלי יציב, שלטון רגוע, של שמאל מתון מול ימין מתוך וכללי משחק דמוקרטים רגועים, כולנו רואים את הסערה מתקרבת באירופה ובארה"ב .
הסיבות להקצנה מימין ומשמאל ולקיטוב שעלול לאיים על הסדר החברתי באירופה ובארה"ב לא ברורות עד הסוף אבל חלקית ידועים: ההגירה המוסלמית לאירופה, מתקפות הטרור, האיום על הזהות הלאומית לנוכח הופעת האידאולוגיה הפרוגרסיבית הקוסמופוליטית, הגלובליזציה והשינויים הכלכליים בעקבות המהפכה הטכנולוגית מאז עידן האינטרנט והמחשוב. כולם רואים את הרדיקליזציה בשמאל, הופעת הפרוגרסיבים ובימין תגובה של הקצנה ימינה בתגובה להקצנה לשמאל. לעיתים תגובה פופוליסטית ( טרמפ) ולעיתים לאומנות קשה( פולין) ,אותוריטריות ( הונגריה, עלית מפלגת השחר החדש ביוון) ועד כדי ימין קיצוני,פאשיזם והתחזקות הניאו נאצים ( לה פאן בצרפת, המפלגה הימנית קיצונית אלטרנטיבה לגרמניה בגרמניה ,האלט רייט בארה"ב. ההקצנה בצד השמאלי לתיאוריות הרדיקליות האנטי לאומיות, הניאו סוציליזם, האנטי תרבות המערב, מהפכה תרבותית כביכול (אנטי ציונות זה חלק מזה !!!) מביאה להקצנה ימנית כתגובת נגד לשימור הערכים השמרניים והלאומיות אבל עלולה לגלוש לקיצוניות נגדית. תחושת האיום על הזהות גורמת להקצנה ימנית.
למה התחושות נורמליות ?
ראו למשל כמה השמאל נעשה מטורלל :
פמיניסטיות שמאלניות קוראות קריאות אללה הוא אכבר בברלין.
SJW Feminists Chant Allahu Akbar at " Women's March " In Berlin
https://www.youtube.com/watch?v=QHFj8o2DGKQ
חברת פרלמנט שמאלנית אומרת שבעוד 30 שנה הגרמנים יהיו מיעוט בארצם בגלל הגירה וזה יהיה דבר טוב.
German Traitor Good thing that Germans will be a minority in 'supercultural' society
https://www.youtube.com/watch?v=xGuF1vz_1qI
כל הדברים האלו עלולים לגרום להתנגשות טקטונית בין שמאל שהקצין לימין שהקצין, למלחמת תרבותיות ,התמוטטות הסדר החברתי, קריסת הדמוקרטיה ,מלחמות אזרחים במקומות שלא האמנו שיכולות להיות שבסיומן דיקטטורות, ימניות או שמאלניות, תלוי מי ינצח. ואל תטעו, היהודים יהיו המטרה ,גם של השמאל ( תחת המסווה שהציונות היא פשע) וגם של הימין שיחזור לגירסתו הפאשיסטית של לפני 45.
ויש כ 6 מליון יהודים בארה"ב ו 2 מליון יהודים באירופה ,למעט יהודי רוסיה .רוסיה מחוץ למהומה הזאת כי בה כבר יש .
משטר אותוריטרי, סמכותני, רק רבע דמוקרטי ואין סיכוי לשמאל הרדיקלי לעורר מהומות
בגליון היום (6.7.18) של ישראל היום תאר אמנון לורד היטב את הדיסטופיה, האפוקליפסה האפשרית מהתנגשות השמאל
הרדיקלי בימין הפאשיסטי באירופה ואפילו בארה"ב.
http://www.israelhayom.co.il/article/569157
אגב, גם בישראל אנחנו רואים היטב את השתוללות השמאל הרדיקלי ואת תגובת הנגד הימנית.
כשיגיע רגע הקריסה של מדינות אירופה ואולי גם ארה"ב וקנדה, היהודים יהיו המטרה של שני הצדדים, השמאל והימין כאחד במהומה האפוקליפטית שתפרוץ. במצב כזה תתכן עלית מליוני יהודים שינוסו על נפשם מאירופה וארה"ב .
כל זה לא יקרה מחר,אבל אפשר לראות תהליך כזה ולא בטוח שהתהליכים הדמוקרטים יצליחו לתקן את עצמם.
אין לי אלא לצטט ( בהתאם לכללי הציטוט ההוגן) את המאמר של אמנון לורד:
http://www.israelhayom.co.il/article/569251
"
שוקעים למעלה: הפופוליזם הסוציאליסטי המהפכני מביא לשקיעת אירופה. בדרום אמריקה הוא כבר הצליח להחריב את ונצואלה (אבל לחזק את שליטיה, שהכאוס רק משרת אותם).
מאת אמנון לורד.
האם פופוליסט נוסח דונלד טראמפ יכול לכבוש את השלטון בארה"ב מהאגף השמאלי? בתחילת השבוע ראינו איך זה קורה במקסיקו, עם ניצחונו של לופז אוברדור (ידידו של ג'רמי קורבין). שבוע קודם לכן התחוללה תופעת קצה דומה במחוז ניו־יורקי, שם נבחרה אוכסיו קורטז כמועמדת המפלגה הדמוקרטית לקונגרס. במינסוטה יש לדמוקרטים מה שמכונה "המושב האנטי־ישראלי", ומי שתזכה בו היא אישה מוסלמית בשם אילהאן עומר, שהפכה לאייקון של השמאל בעקבות סרט תיעודי שנעשה על אודותיה.
"מאז 1970 רדיקלים באירופה מתגייסים במספרים גדולים למפלגות הסוציאליסטיות, והקומוניסטים סיפקו סיוע שבחלקו הוא סמוי ובחלקו גלוי לסוציאל־דמוקרטים", כתב סטפן פוסוני, שתיאר את התופעה עוד בתחילת שנות ה־70 של המאה שעברה, "הסוציאליסטים השיגו השפעה רבה על השוק המשותף והביורוקרטיה שלו בבריסל. המטרה שלהם היא להפוך את נאט"ו בגרסתו הקונטיננטלית ואת השוק המשותף לגוש סוציאליסטי ולמעשה ניטרלי (במאבק הבין־גושי). רבים מאלה המכונים סוציאליסטים לכאורה, הם עכשיו קיצונים יותר מהמפלגה הקומוניסטית".
תוצאת התהליך היא שקיעת אירופה, אם לא קריסתה. בגרסה הדרום־אמריקנית, הפופוליזם הסוציאליסטי החריב מדינה שלמה, ונצואלה. "במשך עשרות רבות בשנים, בעת שאמריקה הלטינית נאנקה תחת דיקטטורות צבאיות, ונצואלה היתה דמוקרטיה דינמית ובמידה רבה גם יציבה", תיאר ג'ון לי אנדרסון ב"ניו יורקר" בינואר 2013, "כאחת ממדינות הנפט העשירות בעולם, התפתח שם מעמד בינוני רחב עם רמת חיים מרשימה. ונצואלה גם היתה בעלת ברית עיקשת של ארה"ב. הרוקפלרים היו הבעלים של שדות נפט שם".
בירת ונצואלה קראקס היתה עיר חמדה, מודרנית ויפהפייה, שמשכה הגירה מכל העולם המערבי. "אך מהעיר המקסימה הזאת לא נשאר כמעט כל זכר. אחרי עשורים של הזנחה, עוני, שחיתות וסערות חברתיות, קראקס הידרדרה מתחת לכל קנה מידה. בימינו שיעור הרציחות בקראקס הוא מהגבוהים בעולם (נכון ל־2013). בשנה שעברה נרצחו בעיר כ־3,600 בני אדם; רצח כל שעתיים. שיעור הרציחות הוכפל פי שלושה מאז עלייתו של הוגו צ'אבס לשלטון.
"ואמנם פשע אלים, או תחושת האיום של פשיעה אלימה, היא ככל הנראה המאפיין שמגדיר בצורה הטובה ביותר את קראקס". מאז ירש מאדורו את צ'אבס, המצב החמיר בהרבה. יש פרשנים שחושבים שמדובר בסכנה למשטר. זו טעות, ההתמוטטות הכלכלית וקריסת הסדר החברתי משרתות את הדיקטטורה.
אמריקן פסיכו: שנות אובאמה, ואחריו עליית טראמפ, הוציאו המונים בארה"ב מאיזון נפשי. התוצאה: מסה גדולה מהמעמד הבינוני בשלה ללכת אחרי חלילני השמאל המהפכני
ונצואלה, והמהפכה החברתית־פוליטית־אידיאולוגית שעברה על אירופה ב־40 השנים האחרונות, מעניינות היום בהקשר האמריקני. בשבוע שבו חגגו האמריקנים את יום העצמאות שלהם, קשה לחשוב על האפשרות שארה"ב הגדולה והעשירה תידרדר למציאות חברתית־כלכלית־פוליטית של התפוררות נוסח ונצואלה ומקסיקו. אני נוטה לחשוב שהאפשרות הזו קיימת.
יש כאלה ששורקים לעצמם באפילה ורואים את הישגיו העכשוויים של טראמפ, בייחוד המהפכה בהרכב בית המשפט העליון. נדמה להם שניצחונותיהם של מועמדי שמאל מהפכני מטעם המפלגה הדמוקרטית רק מסייעים לניצחון הימין, או במקרה האמריקני לרפובליקנים. זה לא הסיפור. התנועה הסוציאליסטית המהפכנית שחולל ברני סנדרס לא תגרום להתמוטטות המפלגה הדמוקרטית, אם כי צריך לחכות לנובמבר כדי להיות חכמים יותר. ניצחונה של אוקסיו קורטז לא רק מבשר טובות לעוד מועמדים מסוגה; הוא קודם כל גורם ליישור קו בתוך המפלגה הדמוקרטית לפי הסמן השמאלי.
בין אלה שסייעו לניצחונה של אוקסיו קורטז גם פעיל חברתי, שהשמיע התבטאויות אנטישמיות בוטות אשר קראו להילחם בבעלי הבתים היהודים. ההתנגדות לישראל בזרם המרכזי של השמאל המשתלט על הדמוקרטים הופכת לעיקר אמונה.
יש מעט דוגמאות בעולם המערבי, אם בכלל, להרס חברתי, כלכלי ופיזי מהסוג שחוותה עיר עשירה ונפלאה דוגמת קראקס. לכן קשה לדמיין תופעה דומה במעוזי היקום האמריקני העשיר או, למשל, בישראל. אבל בארה"ב המפנה הדמוגרפי־תרבותי כבר מתחולל, והעיסוק הזועם בסוגיית ההגירה מקורו בכוונה לשנות את אמריקה מבפנים. הסיפור העיקרי הוא ליצור אוכלוסיות גדולות התלויות במשאבי השלטון הריכוזי בוושינגטון. האג'נדה של ברני סנדרס - ושל הנשיא לשעבר אובאמה, שעדיין פעיל מאוד מאחורי הקלעים - מדברת על פרויקטים גדולים של שירותי בריאות, השכלה ודיור בחינם. זה נשמע נפלא, אבל העומס התקציבי הבלתי נמנע יוביל לקריסה.
חוויית הכישלון של הדמוקרטים המתונים גלויה לעין. היא המובילה לקיטוב ולהיסטריה טעונת השנאה. שנותיו של אובאמה, ואחריו תנועת המטוטלת לעבר מנהיג כמו טראמפ - הן חוויה שהוציאה המונים מאיזונם הנפשי. יש לכך ביטויים בלתי פוסקים, רובם מחליאים, כמו קריאות ה"שטראמפ י****ן",המלצתו של השחקן פיטר פונדה לחטוף את בנו של טראמפ ולכלוא אותו בתא מעצר עם פדופילים, וההתנפלות הגסה על שרה האקבי סנדרס, דוברת הבית הלבן, שסולקה ממסעדה וושינגטונית. בכל השנה וחצי האחרונות חזינו בפנטזיות אלימות של רצח. כך שיש מאסה גדולה של אנשי מעמד בינוני הבשלים ללכת שבי אחרי חלילני השמאל המהפכני.
בארה"ב יכולה להיווצר סכיזופרניה כאשר הממשל בראשות הנשיא שומר על פרו־ישראליות, ויש לו גם יכולת לעצב מדיניות כלכלית שאינה תלויה במנגנון הביורוקרטי, המורכב ב־95 אחוזים משמאל דמוקרטי. אבל ברמה העממית, עלולה לצמוח פעלתנות נוסח המשמרות האדומים, מלווה בהסתה אנטישמית.
כמובן, זה לא נגד יהודים; רק נגד מדינת ישראל "הכובשת". בשלב מסוים, כפי שברק אובאמה זכה בנשיאות, יכול לעלות טיפוס פופוליסטי מהשמאל המהפכני. למעשה, זה כבר קרה. נראה שהמעיטו במשמעות עלייתו של דה בלאזיו לראשות עיריית ניו יורק לפני כמה שנים. השמאלנות, ברמת הרחוב, פיתחה גם מנגנוני קמפיין ומימון קמפיין שכבר אינם תלויים בתורמים גדולים. כלומר, תרומות של יהודים עשירים כבר לא ישפיעו על קווי המדיניות, בייחוד בנוגע לישראל.
ההפך: סביר שטייקונים רואים לאן הרוח נושבת. הם ישקיעו במהפכנים הסוציאליסטים של המפלגה הדמוקרטית כדי לזכות בבוא העת בחסינות תקשורתית או משפטית. תהיה מיליארדר טוב? לא יציקו לך, ותוכל להתגורר בארמון שלך בהמפטונ'ס בשלווה - ראה מייקל בלומברג וג'ורג' סורוס. צוקרברג וחבריו היו מלכי העולם בעידן אובאמה; בעידן טראמפ הם נכנסו למשבר קשה. הם יודעים באיזה צד של הפוליטיקה כדאי להשקיע.
"
כולנו רואים את הבעיות שנוצרות בשנים האחרונות בארה"ב ובמערב ומרכז אירופה וגם במדינות שהשתחררו משליטת ברה"מ במזרח אירופה ב 1991 והפכו דמוקרטיות. אחרי 72 שנים, מאז 1945 של שלטון דמוקרטי ליברלי יציב, שלטון רגוע, של שמאל מתון מול ימין מתוך וכללי משחק דמוקרטים רגועים, כולנו רואים את הסערה מתקרבת באירופה ובארה"ב .
הסיבות להקצנה מימין ומשמאל ולקיטוב שעלול לאיים על הסדר החברתי באירופה ובארה"ב לא ברורות עד הסוף אבל חלקית ידועים: ההגירה המוסלמית לאירופה, מתקפות הטרור, האיום על הזהות הלאומית לנוכח הופעת האידאולוגיה הפרוגרסיבית הקוסמופוליטית, הגלובליזציה והשינויים הכלכליים בעקבות המהפכה הטכנולוגית מאז עידן האינטרנט והמחשוב. כולם רואים את הרדיקליזציה בשמאל, הופעת הפרוגרסיבים ובימין תגובה של הקצנה ימינה בתגובה להקצנה לשמאל. לעיתים תגובה פופוליסטית ( טרמפ) ולעיתים לאומנות קשה( פולין) ,אותוריטריות ( הונגריה, עלית מפלגת השחר החדש ביוון) ועד כדי ימין קיצוני,פאשיזם והתחזקות הניאו נאצים ( לה פאן בצרפת, המפלגה הימנית קיצונית אלטרנטיבה לגרמניה בגרמניה ,האלט רייט בארה"ב. ההקצנה בצד השמאלי לתיאוריות הרדיקליות האנטי לאומיות, הניאו סוציליזם, האנטי תרבות המערב, מהפכה תרבותית כביכול (אנטי ציונות זה חלק מזה !!!) מביאה להקצנה ימנית כתגובת נגד לשימור הערכים השמרניים והלאומיות אבל עלולה לגלוש לקיצוניות נגדית. תחושת האיום על הזהות גורמת להקצנה ימנית.
למה התחושות נורמליות ?
ראו למשל כמה השמאל נעשה מטורלל :
פמיניסטיות שמאלניות קוראות קריאות אללה הוא אכבר בברלין.
SJW Feminists Chant Allahu Akbar at " Women's March " In Berlin
https://www.youtube.com/watch?v=QHFj8o2DGKQ
חברת פרלמנט שמאלנית אומרת שבעוד 30 שנה הגרמנים יהיו מיעוט בארצם בגלל הגירה וזה יהיה דבר טוב.
German Traitor Good thing that Germans will be a minority in 'supercultural' society
https://www.youtube.com/watch?v=xGuF1vz_1qI
כל הדברים האלו עלולים לגרום להתנגשות טקטונית בין שמאל שהקצין לימין שהקצין, למלחמת תרבותיות ,התמוטטות הסדר החברתי, קריסת הדמוקרטיה ,מלחמות אזרחים במקומות שלא האמנו שיכולות להיות שבסיומן דיקטטורות, ימניות או שמאלניות, תלוי מי ינצח. ואל תטעו, היהודים יהיו המטרה ,גם של השמאל ( תחת המסווה שהציונות היא פשע) וגם של הימין שיחזור לגירסתו הפאשיסטית של לפני 45.
ויש כ 6 מליון יהודים בארה"ב ו 2 מליון יהודים באירופה ,למעט יהודי רוסיה .רוסיה מחוץ למהומה הזאת כי בה כבר יש .
משטר אותוריטרי, סמכותני, רק רבע דמוקרטי ואין סיכוי לשמאל הרדיקלי לעורר מהומות
בגליון היום (6.7.18) של ישראל היום תאר אמנון לורד היטב את הדיסטופיה, האפוקליפסה האפשרית מהתנגשות השמאל
הרדיקלי בימין הפאשיסטי באירופה ואפילו בארה"ב.
http://www.israelhayom.co.il/article/569157
אגב, גם בישראל אנחנו רואים היטב את השתוללות השמאל הרדיקלי ואת תגובת הנגד הימנית.
כשיגיע רגע הקריסה של מדינות אירופה ואולי גם ארה"ב וקנדה, היהודים יהיו המטרה של שני הצדדים, השמאל והימין כאחד במהומה האפוקליפטית שתפרוץ. במצב כזה תתכן עלית מליוני יהודים שינוסו על נפשם מאירופה וארה"ב .
כל זה לא יקרה מחר,אבל אפשר לראות תהליך כזה ולא בטוח שהתהליכים הדמוקרטים יצליחו לתקן את עצמם.
אין לי אלא לצטט ( בהתאם לכללי הציטוט ההוגן) את המאמר של אמנון לורד:
http://www.israelhayom.co.il/article/569251
"
שוקעים למעלה: הפופוליזם הסוציאליסטי המהפכני מביא לשקיעת אירופה. בדרום אמריקה הוא כבר הצליח להחריב את ונצואלה (אבל לחזק את שליטיה, שהכאוס רק משרת אותם).
מאת אמנון לורד.
האם פופוליסט נוסח דונלד טראמפ יכול לכבוש את השלטון בארה"ב מהאגף השמאלי? בתחילת השבוע ראינו איך זה קורה במקסיקו, עם ניצחונו של לופז אוברדור (ידידו של ג'רמי קורבין). שבוע קודם לכן התחוללה תופעת קצה דומה במחוז ניו־יורקי, שם נבחרה אוכסיו קורטז כמועמדת המפלגה הדמוקרטית לקונגרס. במינסוטה יש לדמוקרטים מה שמכונה "המושב האנטי־ישראלי", ומי שתזכה בו היא אישה מוסלמית בשם אילהאן עומר, שהפכה לאייקון של השמאל בעקבות סרט תיעודי שנעשה על אודותיה.
"מאז 1970 רדיקלים באירופה מתגייסים במספרים גדולים למפלגות הסוציאליסטיות, והקומוניסטים סיפקו סיוע שבחלקו הוא סמוי ובחלקו גלוי לסוציאל־דמוקרטים", כתב סטפן פוסוני, שתיאר את התופעה עוד בתחילת שנות ה־70 של המאה שעברה, "הסוציאליסטים השיגו השפעה רבה על השוק המשותף והביורוקרטיה שלו בבריסל. המטרה שלהם היא להפוך את נאט"ו בגרסתו הקונטיננטלית ואת השוק המשותף לגוש סוציאליסטי ולמעשה ניטרלי (במאבק הבין־גושי). רבים מאלה המכונים סוציאליסטים לכאורה, הם עכשיו קיצונים יותר מהמפלגה הקומוניסטית".
תוצאת התהליך היא שקיעת אירופה, אם לא קריסתה. בגרסה הדרום־אמריקנית, הפופוליזם הסוציאליסטי החריב מדינה שלמה, ונצואלה. "במשך עשרות רבות בשנים, בעת שאמריקה הלטינית נאנקה תחת דיקטטורות צבאיות, ונצואלה היתה דמוקרטיה דינמית ובמידה רבה גם יציבה", תיאר ג'ון לי אנדרסון ב"ניו יורקר" בינואר 2013, "כאחת ממדינות הנפט העשירות בעולם, התפתח שם מעמד בינוני רחב עם רמת חיים מרשימה. ונצואלה גם היתה בעלת ברית עיקשת של ארה"ב. הרוקפלרים היו הבעלים של שדות נפט שם".
בירת ונצואלה קראקס היתה עיר חמדה, מודרנית ויפהפייה, שמשכה הגירה מכל העולם המערבי. "אך מהעיר המקסימה הזאת לא נשאר כמעט כל זכר. אחרי עשורים של הזנחה, עוני, שחיתות וסערות חברתיות, קראקס הידרדרה מתחת לכל קנה מידה. בימינו שיעור הרציחות בקראקס הוא מהגבוהים בעולם (נכון ל־2013). בשנה שעברה נרצחו בעיר כ־3,600 בני אדם; רצח כל שעתיים. שיעור הרציחות הוכפל פי שלושה מאז עלייתו של הוגו צ'אבס לשלטון.
"ואמנם פשע אלים, או תחושת האיום של פשיעה אלימה, היא ככל הנראה המאפיין שמגדיר בצורה הטובה ביותר את קראקס". מאז ירש מאדורו את צ'אבס, המצב החמיר בהרבה. יש פרשנים שחושבים שמדובר בסכנה למשטר. זו טעות, ההתמוטטות הכלכלית וקריסת הסדר החברתי משרתות את הדיקטטורה.
אמריקן פסיכו: שנות אובאמה, ואחריו עליית טראמפ, הוציאו המונים בארה"ב מאיזון נפשי. התוצאה: מסה גדולה מהמעמד הבינוני בשלה ללכת אחרי חלילני השמאל המהפכני
ונצואלה, והמהפכה החברתית־פוליטית־אידיאולוגית שעברה על אירופה ב־40 השנים האחרונות, מעניינות היום בהקשר האמריקני. בשבוע שבו חגגו האמריקנים את יום העצמאות שלהם, קשה לחשוב על האפשרות שארה"ב הגדולה והעשירה תידרדר למציאות חברתית־כלכלית־פוליטית של התפוררות נוסח ונצואלה ומקסיקו. אני נוטה לחשוב שהאפשרות הזו קיימת.
יש כאלה ששורקים לעצמם באפילה ורואים את הישגיו העכשוויים של טראמפ, בייחוד המהפכה בהרכב בית המשפט העליון. נדמה להם שניצחונותיהם של מועמדי שמאל מהפכני מטעם המפלגה הדמוקרטית רק מסייעים לניצחון הימין, או במקרה האמריקני לרפובליקנים. זה לא הסיפור. התנועה הסוציאליסטית המהפכנית שחולל ברני סנדרס לא תגרום להתמוטטות המפלגה הדמוקרטית, אם כי צריך לחכות לנובמבר כדי להיות חכמים יותר. ניצחונה של אוקסיו קורטז לא רק מבשר טובות לעוד מועמדים מסוגה; הוא קודם כל גורם ליישור קו בתוך המפלגה הדמוקרטית לפי הסמן השמאלי.
בין אלה שסייעו לניצחונה של אוקסיו קורטז גם פעיל חברתי, שהשמיע התבטאויות אנטישמיות בוטות אשר קראו להילחם בבעלי הבתים היהודים. ההתנגדות לישראל בזרם המרכזי של השמאל המשתלט על הדמוקרטים הופכת לעיקר אמונה.
יש מעט דוגמאות בעולם המערבי, אם בכלל, להרס חברתי, כלכלי ופיזי מהסוג שחוותה עיר עשירה ונפלאה דוגמת קראקס. לכן קשה לדמיין תופעה דומה במעוזי היקום האמריקני העשיר או, למשל, בישראל. אבל בארה"ב המפנה הדמוגרפי־תרבותי כבר מתחולל, והעיסוק הזועם בסוגיית ההגירה מקורו בכוונה לשנות את אמריקה מבפנים. הסיפור העיקרי הוא ליצור אוכלוסיות גדולות התלויות במשאבי השלטון הריכוזי בוושינגטון. האג'נדה של ברני סנדרס - ושל הנשיא לשעבר אובאמה, שעדיין פעיל מאוד מאחורי הקלעים - מדברת על פרויקטים גדולים של שירותי בריאות, השכלה ודיור בחינם. זה נשמע נפלא, אבל העומס התקציבי הבלתי נמנע יוביל לקריסה.
חוויית הכישלון של הדמוקרטים המתונים גלויה לעין. היא המובילה לקיטוב ולהיסטריה טעונת השנאה. שנותיו של אובאמה, ואחריו תנועת המטוטלת לעבר מנהיג כמו טראמפ - הן חוויה שהוציאה המונים מאיזונם הנפשי. יש לכך ביטויים בלתי פוסקים, רובם מחליאים, כמו קריאות ה"שטראמפ י****ן",המלצתו של השחקן פיטר פונדה לחטוף את בנו של טראמפ ולכלוא אותו בתא מעצר עם פדופילים, וההתנפלות הגסה על שרה האקבי סנדרס, דוברת הבית הלבן, שסולקה ממסעדה וושינגטונית. בכל השנה וחצי האחרונות חזינו בפנטזיות אלימות של רצח. כך שיש מאסה גדולה של אנשי מעמד בינוני הבשלים ללכת שבי אחרי חלילני השמאל המהפכני.
בארה"ב יכולה להיווצר סכיזופרניה כאשר הממשל בראשות הנשיא שומר על פרו־ישראליות, ויש לו גם יכולת לעצב מדיניות כלכלית שאינה תלויה במנגנון הביורוקרטי, המורכב ב־95 אחוזים משמאל דמוקרטי. אבל ברמה העממית, עלולה לצמוח פעלתנות נוסח המשמרות האדומים, מלווה בהסתה אנטישמית.
כמובן, זה לא נגד יהודים; רק נגד מדינת ישראל "הכובשת". בשלב מסוים, כפי שברק אובאמה זכה בנשיאות, יכול לעלות טיפוס פופוליסטי מהשמאל המהפכני. למעשה, זה כבר קרה. נראה שהמעיטו במשמעות עלייתו של דה בלאזיו לראשות עיריית ניו יורק לפני כמה שנים. השמאלנות, ברמת הרחוב, פיתחה גם מנגנוני קמפיין ומימון קמפיין שכבר אינם תלויים בתורמים גדולים. כלומר, תרומות של יהודים עשירים כבר לא ישפיעו על קווי המדיניות, בייחוד בנוגע לישראל.
ההפך: סביר שטייקונים רואים לאן הרוח נושבת. הם ישקיעו במהפכנים הסוציאליסטים של המפלגה הדמוקרטית כדי לזכות בבוא העת בחסינות תקשורתית או משפטית. תהיה מיליארדר טוב? לא יציקו לך, ותוכל להתגורר בארמון שלך בהמפטונ'ס בשלווה - ראה מייקל בלומברג וג'ורג' סורוס. צוקרברג וחבריו היו מלכי העולם בעידן אובאמה; בעידן טראמפ הם נכנסו למשבר קשה. הם יודעים באיזה צד של הפוליטיקה כדאי להשקיע.
"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.