יום שני, 13 ביולי 2026

הקונצפציה האמריקנית בקוריאה

   

הקונצפציה האמריקנית בקוריאה, מאד דומה לקונצפציה הישראלית ב 7.10

הם ידעו שהסינים שם, אך לא האמינו למה שידעו

 הכשל המודיעיני שקדם להתערבות הסינית במלחמת קוריאה

ההפתעה הסינית בנובמבר 1950 מוצגת לעיתים כסיפור פשוט: מאות אלפי חיילים חצו בחשאי את נהר היאלו, נעלמו מעיני מטוסי הסיור האמריקאיים, ואז הגיחו מן ההרים והסתערו על כוחות האו"ם שלא ידעו כלל שסין נכנסה למלחמה. יש אמת בתיאור הזה, אך הוא מחמיץ את עיקרו של הכשל.


האמריקאים לא הופתעו מעצם נוכחותם של חיילים סינים בקוריאה. עוד לפני המתקפה הגדולה היו בידיהם אזהרות דיפלומטיות מפורשות, הערכות על מאות אלפי חיילים סינים במנצ'וריה, יירוטי תקשורת, דיווחי סוכנים, תצפיות אוויריות, שבויים סינים, זיהוי של יחידות סיניות שלמות ועדויות מקרבות שבהם הובסו יחידות דרום קוריאניות ואמריקאיות. מה שהם לא הבינו היה משמעות המידע.


זו הייתה פחות הפתעה של איסוף ויותר הפתעה של פרשנות. המידע העובדתי הצטבר, אבל הוכנס שוב ושוב למסגרת מחשבתית שקבעה מראש כי סין אינה מתכוונת, אינה מסוגלת או אינה מעזה לפתוח במלחמה רחבת היקף נגד ארצות הברית. כאשר העובדות סתרו את המסגרת הזאת, האמריקאים לא שינו מיד את המסגרת. הם שינו את ההסבר לעובדות.


 הניצחון באינצ'ון והתחושה שהמלחמה כבר הוכרעה


בספטמבר 1950 השתנה לחלוטין מצבה של המלחמה. לאחר חודשים שבהם נדחקו הכוחות האמריקאיים והדרום קוריאניים אל מתחם פוסאן, הנחיתה באינצ'ון ב־15 בספטמבר הביאה להתמוטטות החזית הצפון קוריאנית. כוחות האו"ם פרצו ממתחם פוסאן, שחררו את סיאול ורדפו צפונה אחר שרידי צבא קוריאה הצפונית.


בסוף ספטמבר נראה היה כי המלחמה הוכרעה. הצבא הצפון קוריאני חדל למעשה להתקיים ככוח מאורגן מדרום לקו הרוחב 38, עשרות אלפי חיילים נשבו, ויחידות האו"ם התקדמו במהירות לעבר פיונגיאנג. לאחר חודשים של כמעט אסון, עבר הפיקוד האמריקאי בתוך שבועות ספורים לאווירה של ניצחון מוחלט. ([מרכז ההיסטוריה הצבאית של צבא ארה"ב][1])


הצלחת אינצ'ון חיזקה מאוד את מעמדו של הגנרל דאגלס מקארתור. תוכנית הנחיתה שלו נחשבה קודם לכן מסוכנת ביותר, אך הצלחתה העניקה לו יוקרה כמעט בלתי מוגבלת. ההיסטוריה הרשמית של צבא ארצות הברית מתארת כיצד וושינגטון, על אף הסתייגויות מסוימות, העניקה לו מרחב פעולה רחב כדי להשלים את כיבוש צפון קוריאה לפני סוף השנה. ([מרכז ההיסטוריה הצבאית של צבא ארה"ב][2])


האווירה הזאת השפיעה ישירות על המודיעין. השאלה המרכזית כבר לא הייתה האם נכון להתקדם עד גבול סין, אלא באיזו מהירות ניתן להשלים את המשימה. מידע על התערבות סינית נתפס כמכשול זמני בדרך לניצחון שכבר הושג בעיקרו, ולא כאפשרות המחייבת בחינה מחדש של התוכנית כולה.


 מה היה ידוע על ריכוז הכוחות במנצ'וריה


כבר במהלך הקיץ ידעו האמריקאים שסין מעבירה כוחות גדולים לצפון מזרח המדינה. יירוטי תקשורת הצביעו על תנועת יחידות שדה סיניות לכיוון מנצ'וריה. בסוף אוגוסט העריך מודיעין פיקוד המזרח הרחוק כי באזור הסמוך לקוריאה נמצאים כ־246 אלף חיילים סדירים של צבא השחרור העממי ועוד כ־374 אלף אנשי כוחות ביטחון ומיליציה. כלומר, הפיקוד האמריקאי ידע חודשים לפני המתקפה כי סין בונה מאגר צבאי עצום ליד זירת הלחימה. ([הסוכנות המרכזית למודיעין][3])


ב־8 בספטמבר קבע מזכר מודיעין של הסי איי איי כי התערבות סינית נמצאת בהחלט בתחום היכולת הצבאית של בייג'ינג. המזכר ציין כי ריכוז הכוחות במנצ'וריה והאשמותיה הפומביות של סין נגד פעילות אמריקאית סמוך לגבולה עלולים להיות הכנה למהלך גלוי. אלא שלצד ההתרעה הוצמדה מסקנה מרגיעה: התערבות גלויה תדרוש, לפי ההערכה האמריקאית, אישור סובייטי ונכונות להסתכן במלחמה כללית. ([הסוכנות המרכזית למודיעין][3])


כאן כבר הופיעה ליבת הקונספציה. המנתחים לא התעלמו מן היכולת הסינית. הם הכירו בה. אך הם הפרידו בין יכולת ובין כוונה, וקבעו שהכוונה תלויה בהחלטה סובייטית לפתוח למעשה במלחמת עולם.


 האזהרות הדיפלומטיות היו מפורשות


בייג'ינג לא שמרה לחלוטין על שתיקה. במהלך ספטמבר ואוקטובר היא העבירה סדרת אזהרות פומביות וחשאיות. גורמים סינים הודיעו לשגריר הודו בבייג'ינג כי סין לא תאפשר לכוחות אמריקאיים להתקרב לגבולה. המסר הועבר לממשלת הודו, לשגריר ארצות הברית בניו דלהי ולמחלקת המדינה בוושינגטון באמצעות בריטניה.


ב־3 באוקטובר זימן שר החוץ הסיני ג'ואו אנלאי בדחיפות את שגריר הודו קוואלאם פניקר. ג'ואו הבהיר כי אם כוחות אמריקאיים, להבדיל מכוחות דרום קוריאניים, יחצו את קו הרוחב 38, סין תתערב. יום לאחר מכן כתב מנהל המשרד לענייני סין במחלקת המדינה כי אין לראות במסר הזה בבטחה כבלוף. המסמך הכיר בכך שהסיכון להתנגשות ממשית עם סין הוא רציני. ([המשרד להיסטוריה][4])


אזהרות דומות הגיעו דרך מוסקבה, שגרירויות אירופיות, עיתונאים והצהרות פומביות של ממשלת סין. ג'ואו הכריז כי סין לא תעמוד מנגד כאשר מדינה שכנה מותקפת וכאשר המלחמה מתקרבת לגבולה. במקביל דיווחו יירוטים על תנועות כוחות גדולות מדרום וממרכז סין לעבר הגבול הקוריאני. 


הבעיה הייתה שלאמריקאים לא היו יחסים דיפלומטיים ישירים עם הרפובליקה העממית של סין. המסרים הגיעו באמצעות הודו, בריטניה ומדינות אחרות. לכן היה קל יותר לתייג אותם כתעמולה, ניסיון הפחדה או מהלך שנועד להשפיע על הדיונים באו"ם.


אך זו אינה תשובה מלאה. גם בתוך מחלקת המדינה היו אנשים שהזהירו שאין לפטור את המסר כבלוף. בסופו של דבר ההנהגה בחרה בפרשנות המרגיעה, לא משום שלא שמעה את האזהרה, אלא משום שהאזהרה לא התאימה להערכתה לגבי מה שסין אמורה לעשות באופן רציונלי.


 המסמך המכריע של 12 באוקטובר


ב־12 באוקטובר, ימים ספורים לפני כניסת הכוחות הסיניים הגדולים לקוריאה, פרסם הסי איי איי הערכה סודית על סכנת ההתערבות. המסמך הכיר בכך שהכוחות הסיניים מסוגלים להתערב ביעילות, אף שאין להם עליונות אווירית וימית. הוא מנה במפורש את הצהרות ג'ואו אנלאי, תנועות הכוחות למנצ'וריה וההאשמות הסיניות בדבר הפרות גבול.


למרות כל אלה קבע המסמך כי אין סימנים משכנעים לכוונה סינית לפתוח בהתערבות מלאה. מסקנתו הייתה כי כל עוד ברית המועצות לא החליטה לפתוח במלחמה עולמית, התערבות סינית רחבה אינה סבירה בשנת 1950. ([המשרד להיסטוריה][5])


הניסוח הזה ממחיש את הכשל באופן כמעט מושלם. הנתונים העובדתיים נרשמו. היכולת הוכרה. האזהרות הדיפלומטיות הוזכרו. אך המסקנה נקבעה באמצעות הנחה אחרת: סין לא תקבל בעצמה החלטה כה מסוכנת, משום שהיא כפופה לאסטרטגיה הסובייטית ומשום שהתערבות פירושה מלחמה עולמית.


בדיעבד התברר ששתי ההנחות היו שגויות. מאו דזה דונג ראה בהתקרבות האמריקאית לנהר היאלו איום ישיר על ביטחון סין ועל המשטר הקומוניסטי החדש. הוא היה מוכן להתערב גם בלי התמיכה האווירית המלאה שביקש מסטלין. מנקודת מבטה של בייג'ינג, ההתערבות לא הייתה צעד בלתי רציונלי לקראת מלחמת עולם, אלא מלחמת מנע מוגבלת שנועדה להרחיק את הכוח האמריקאי מן הגבול הסיני. 


 בעת שמקארתור הרגיע את טרומן, הסינים כבר חצו


ב־13 וב־14 באוקטובר החלו הארמיות הסיניות ה־38, ה־39 וה־40 להיכנס לצפון קוריאה. ב־15 באוקטובר דיווח כוח לא סדיר דרום קוריאני שפעל בהנחיית הסי איי איי ליד נהר היאלו כי חיילים סינים עוברים לתוך קוריאה. לפי המחקר הרטרוספקטיבי של הסי איי איי, המידע הזה לא הובא בזמן לנשיא הארי טרומן ולמקארתור, שנפגשו באותו יום באי וייק. 


בפגישה שאל טרומן את מקארתור מה הסיכוי להתערבות סינית או סובייטית. תשובתו של מקארתור הייתה שהסיכוי קטן מאוד. הוא אמנם ידע שיש כ־300 אלף חיילים סינים במנצ'וריה, והעריך שבין 100 אלף ל־125 אלף מהם פרוסים בקרבת נהר היאלו. אך הוא טען שרק 50 אלף עד 60 אלף יוכלו לעבור לקוריאה.


מקארתור הוסיף כי לסינים אין חיל אוויר המסוגל להגן עליהם. לדבריו, אם ינסו להגיע לפיונגיאנג, חיל האוויר האמריקאי יגרום להם טבח עצום. הוא אף אמר שהאמריקאים כבר אינם חוששים מהתערבות סינית. ([trumanlibrary.gov][6])


דברים אלה מראים שמקארתור לא סבר שסין אינה מסוגלת להעביר אפילו חייל אחד לקוריאה. הוא הכיר בריכוז הכוחות והכיר באפשרות של חצייה. טעותו הייתה בהערכת המספר שניתן להעביר, ביכולת הסינית לקיים את הכוחות ללא מערך לוגיסטי מערבי ובהנחה שהעליונות האווירית האמריקאית תהפוך כל התערבות להתאבדות.


באותו דיון דיבר מקארתור גם על החזרת הארמייה השמינית ליפן עד חג המולד ועל סיום הפעילות הצבאית בתוך זמן קצר. כלומר, ההתערבות הסינית לא נתפסה כסיכון שיש להיערך אליו, אלא כאפשרות תאורטית שכבר חלף המועד שבו הייתה יכולה לשנות את תוצאות המלחמה. ([trumanlibrary.gov][6])


 דיווחים על מאות אלפי חיילים הפכו להסבר הגנתי


ב־16 באוקטובר דיווח הסי איי איי כי התקבלו ידיעות על כניסת חיילים סינים לקוריאה. במקום להסיק שסין פתחה בהתערבות, גובש הסבר חלופי: ייתכן שהכוחות נשלחו רק להגן על תחנות הכוח ההידרואלקטריות לאורך נהר היאלו, שסיפקו חשמל לתעשייה המנצ'ורית.


ב־20 באוקטובר הופצו דיווחים שלפיהם כ־400 אלף חיילים סינים מוכנים לחצות את הנהר. גם מודיעין פיקוד המזרח הרחוק וגם קצין קישור אמריקאי בהונג קונג העבירו הערכות בסדר גודל כזה. למרות זאת, הסי איי איי המשיך לטעון שסין וברית המועצות לא ירצו להסתכן במלחמה עולמית. 


זהו מנגנון אופייני לקונספציה חזקה. בשלב הראשון נטען שאין סימן לכך שהסינים ייכנסו. כאשר התקבלו דיווחים שהם נכנסו, נטען שמדובר במספרים קטנים. כאשר הופיעו דיווחים על מספרים גדולים, נטען שמטרתם הגנתית. הקונספציה לא נשברה. היא התרחבה כדי להכיל את המידע החדש.


 השבויים הסינים סיפרו את הסיפור


ב־25 באוקטובר תקפו הכוחות הסיניים לראשונה בעוצמה. יחידות דרום קוריאניות נתקלו בכוחות סיניים מאורגנים, ושבויים סינים שנחקרו באותו ערב סיפרו על נוכחות צבאית גדולה. במהלך היומיים הבאים השמידו הסינים שני רגימנטים של הדיוויזיה הדרום קוריאנית השישית ואילצו את הקורפוס הדרום קוריאני השני לסגת. 


ב־29 באוקטובר נשבו חיילים סינים בשני צדי חצי האי. מן החקירות עלה שהם אינם מתנדבים בודדים או חיילים שהועברו כדי להשלים יחידות צפון קוריאניות, אלא משתייכים ליחידות סיניות מאורגנות בסדר גודל רגימנטי.


למחרת הגיע מפקד המודיעין של מקארתור, הגנרל צ'ארלס וילובי, למפקדת הקורפוס העשירי וחקר בעצמו 16 שבויים סינים. לאחר החקירה קבע שהם כנראה חיילים תועים שנפרדו מיחידותיהם, ולא עדות לכניסתו של כוח סיני מאורגן. באותו יום עצמו דיווחה הארמייה השמינית כי עשרה שבויים שונים מסרו שכמה דיוויזיות סיניות כבר נמצאות בקוריאה. 


הפער כאן לא היה בין מידע אמין ובין שמועה אחת מפוקפקת. היו שבויים שונים, שנתפסו במקומות שונים, לאחר קרבות שבהם הופעלו יחידות סיניות מאורגנות. אולם מטהו של מקארתור העדיף את הפרשנות המצמצמת.


ב־29 באוקטובר אף קבע סיכום מודיעין של פיקוד המזרח הרחוק כי לכוחות הסיניים אין פוטנציאל לחימה משמעותי נגד צבא מודרני. זו הייתה הערכה תרבותית וצבאית עמוקה יותר, לא רק טעות במספרים. הכוחות הסיניים נתפסו כחסרי ציוד, חסרי אש מסייעת, חסרי לוגיסטיקה וחסרי יכולת לעמוד מול צבא אמריקאי מודרני.


 בתחילת נובמבר כבר היה קשה לטעון שלא מדובר בצבא


בתחילת נובמבר הצטבר מידע שלא ניתן היה להסביר באמצעות מתנדבים בודדים. טייסי חיל הנחתים דיווחו על שיירות משאיות גדולות שנעו ממנצ'וריה לתוך קוריאה. רגימנט של דיוויזיית הפרשים הראשונה ספג אבדות כבדות בקרב עם הסינים. עד 4 בנובמבר זיהתה הדיוויזיה חמש דיוויזיות סיניות מולה, ואילו דיוויזיית הנחתים הראשונה זיהתה שלוש דיוויזיות נוספות.


יירוטי תקשורת חשפו הזמנה של 30 אלף מפות של קוריאה עבור הכוחות במנצ'וריה. מודיעין הצבא העריך שמספר כזה של מפות מתאים לכשלושים דיוויזיות. 


ב־3 בנובמבר העלה פיקוד המזרח הרחוק את אומדן הכוח הסיני בתוך קוריאה לכ־34 אלף חיילים, לצד כמעט חצי מיליון חיילים סדירים וכ־370 אלף אנשי כוחות ביטחון במנצ'וריה. המחקר הרטרוספקטיבי של הסי איי איי קובע שבפועל כבר נמצאו בקוריאה יותר מ־300 אלף חיילים סינים. כלומר, הטעות לא הייתה רק בשאלה האם יש סינים בקוריאה. סדר הגודל הוערך בחסר קיצוני. ([הסוכנות המרכזית למודיעין][3])


ב־5 בנובמבר הודה וילובי שלכוחות הסיניים יש יכולת לבצע מתקפת נגד רחבה. אבל באותו יום מסר מקארתור למטות המשולבים בוושינגטון כי עדיין אינו מאמין שסין תיכנס למלחמה בכוח גדול. 


 גם ההערכה הלאומית כבר הכירה ביכולת הסינית לנצח


ב־8 בנובמבר פורסמה הערכת המודיעין הלאומית הראשונה שעסקה ישירות בהתערבות. היא העריכה שבקוריאה נמצאים בין 30 אלף ל־40 אלף חיילים סינים, הערכה נמוכה בהרבה מן המציאות. אך באותו מסמך הוערך שבמנצ'וריה נמצאים כ־700 אלף חיילים סינים, ובהם לפחות 200 אלף חיילי שדה סדירים.


המסמך קבע במפורש כי סין מסוגלת לעצור את התקדמות האו"ם באמצעות הכנסת כוחות הדרגתית, ואף לאלץ את כוחות האו"ם לסגת דרומה באמצעות הסתערות חזקה. ([המשרד להיסטוריה][7])


זוהי נקודה חשובה. שבועיים וחצי לפני האסון כבר קבע המודיעין הלאומי שסין יכולה להכריח את האמריקאים לסגת. ההפתעה לא נבעה מאי הכרת היכולת. היא נבעה מן האמונה שסין תשתמש ביכולת בצורה מוגבלת בלבד.


הערכת המודיעין הסבירה שמטרת ההתערבות היא לעצור את ההתקדמות, לשמור על משטר קומוניסטי בשטח קוריאה, להרחיק את כוחות האו"ם מן הגבול ולשמר אזור לפעילות צבאית וגרילתית. גם כאן הופיעה תפיסה של התערבות מוגבלת, שנועדה להקים חיץ בצפון קוריאה, ולא מתקפה שתשבור את כל החזית ותדחוף את האמריקאים הרחק דרומה. ([המשרד להיסטוריה][7])


 הנסיגה הסינית שחיזקה את הטעות


בין 4 ל־6 בנובמבר הפסיקו הסינים את התקפותיהם, ניתקו מגע ונעלמו בחזרה לתוך ההרים. השקט הפתאומי היה חלק מרכזי בהצלחה הסינית.


מבחינת הפיקוד הסיני, השלב הראשון השיג כמה מטרות. הוא בלם את ההתקדמות המהירה, פגע ביחידות דרום קוריאניות, למד את דפוסי הפעולה האמריקאיים ומשך את כוחות האו"ם לעמדות מפוזרות ומרוחקות. לאחר מכן נסוגו הכוחות הסיניים, התארגנו והמתינו שהאמריקאים יחזרו להתקדם.


מבחינת מקארתור, ההפוגה אישרה לכאורה שהסינים אינם מעוניינים במלחמה כוללת. אילו התכוונו להכריע את כוחות האו"ם, מדוע הפסיקו לתקוף דווקא לאחר שהשיגו הצלחות?


זאת הייתה בדיוק מטרת הנסיגה. הסינים העניקו לאמריקאים התנהגות שניתן לפרש בהתאם לקונספציה הקיימת. העובדה שהאויב נעלם לא נתפסה כהכנה למתקפה גדולה יותר, אלא כהוכחה לכך שההערכה הקודמת הייתה נכונה. 


עד אמצע נובמבר כבר זוהו 12 דיוויזיות סיניות בקוריאה. העיתונות דיווחה על מעבר כוחות סיניים נוספים, ומודיעין הארמייה השמינית דיווח על ריכוזים גדולים משני עברי הגבול. למרות זאת, לא הוסקה מסקנה חד משמעית כי מתקפה כללית עומדת להתחיל. 


 ההערכה של 24 בנובמבר


ב־24 בנובמבר, ערב המתקפה הסינית הגדולה במערב, פרסם הסי איי איי הערכת מודיעין מעודכנת. המסמך קבע כי אם המאמצים המדיניים לא יביאו לנסיגת האו"ם, סין תגביר את התערבותה, תשחק את הכוחות האמריקאיים ותנסה לקיים משטר צפון קוריאני.


עם זאת, נקבע שהראיות אינן מכריעות בשאלה האם סין כבר החליטה לפתוח במתקפה מלאה. ([המשרד להיסטוריה][8])


באותו יום יצאה הארמייה השמינית למתקפה צפונה. במשך היממה הראשונה כמעט שלא נתקלה בהתנגדות. בלילה הבא, 25 בנובמבר, פתחו הסינים במתקפת נגד עצומה נגד מרכז החזית. הקורפוס הדרום קוריאני השני קרס, האגף של הארמייה השמינית נחשף וכוחות אמריקאיים החלו בנסיגה. ב־27 בנובמבר הותקפו גם כוחות הקורפוס העשירי באזור מאגר צ'וסין. ([מרכז ההיסטוריה הצבאית של צבא ארה"ב][1])


בתוך ימים התברר שהסינים הצליחו להקים בצפון קוריאה שתי קבוצות ארמיות גדולות, שהגיעו ממנצ'וריה בחסות החשכה והוסוו ביום בשטח ההררי. מטוסי האו"ם לא הורשו לבצע סיורים מעבר לגבול הסיני, והסינים ניצלו היטב את המגבלות הגאוגרפיות והמדיניות של העליונות האווירית האמריקאית. ([מרכז ההיסטוריה הצבאית של צבא ארה"ב][1])


 הקונספציה הראשונה: סין אינה שחקן עצמאי


הכשל העמוק ביותר היה התפיסה שהעולם הקומוניסטי הוא מערכת היררכית הנשלטת ממוסקבה. לפי תפיסה זו, קוריאה הצפונית פעלה בשליחות ברית המועצות, וסין לא תפתח במלחמה רחבה בלי הוראה ואישור מסטלין.


מכאן נגזרה משוואה פשוטה: התערבות סינית מלאה משמעותה החלטה סובייטית להסתכן במלחמת עולם. מכיוון שהמודיעין האמריקאי העריך שסטלין אינו רוצה במלחמה עולמית ב־1950, הוא הסיק שסין לא תתערב בהיקף מלא.


אלא שמאו פעל מתוך מערכת שיקולים סינית. הוא חשש מהימצאות צבא אמריקאי על נהר היאלו, מהשפעה אמריקאית על טייוואן, מאובדן מדינת החיץ הקוריאנית ומפגיעה במעמדה של סין הקומוניסטית זמן קצר לאחר ניצחונה במלחמת האזרחים. האמריקאים הבינו לא רע את זהירותו של סטלין, אך טעו כאשר הפכו את זהירותו לתחליף להבנת החלטותיה של סין. 


 הקונספציה השנייה: התערבות סינית תהיה בלתי רציונלית


שר החוץ דין אצ'יסון תיאר אפשרות של התערבות סינית כשיגעון. מנקודת מבט אמריקאית, היה בכך היגיון. לסינים היו מעט כלי רכב, מעט קשר רדיו, מעט נשק כבד, הגנה אווירית מוגבלת ודרכי אספקה ארוכות ופגיעות. ארצות הברית שלטה באוויר ובים והחזיקה יתרון גדול בארטילריה, תחבורה, קשר ואספקה.


אך האמריקאים ביצעו כאן טעות של השלכה. הם שאלו כיצד צבא אמריקאי היה מנהל מערכה כזאת, והסיקו שצבא שאינו מסוגל לפעול באותה צורה אינו מסוגל לפעול כלל.


הסינים בנו שיטת לחימה שהתאימה לחולשותיהם. הם נעו בעיקר בלילה, הסוו את עצמם ביום, הפחיתו שימוש ברדיו, נשאו חלק ניכר מן האספקה ביד או באמצעות בהמות, הסתננו דרך ההרים, תקפו אגפים וחיבורים בין יחידות וניסו להילחם מטווח קרוב, שבו יתרון האש האמריקאי היה קשה יותר למימוש.


העליונות הטכנולוגית האמריקאית הייתה אמיתית, אך היא לא ביטלה את יכולת האויב לפעול. היא רק אילצה אותו לפעול בצורה שהאמריקאים התקשו לראות ולהבין.


 הקונספציה השלישית: זלזול באיכות החייל הסיני


ההיסטוריה הרשמית של צבא ארצות הברית מציינת כי משקיפים אמריקאים רבים, ובהם אנשים שסייעו בעבר לאמן כוחות סיניים נגד יפן, העריכו שהצבא הסיני יהיה מצויד בצורה גרועה, יונהג בצורה גרועה ולא יוכל להתמודד עם כוח מערבי מודרני.


הם לא נתנו משקל מספיק לכך שחלק גדול מן החיילים והמפקדים הסינים היו ותיקי שנים של מלחמה נגד היפנים ושל מלחמת האזרחים הסינית. הם היו דלי ציוד, אך מנוסים מאוד בתנועה רגלית, הסוואה, הסתננות, התקפות לילה ולחימה בשטח קשה. 


לכך נוסף יסוד של יהירות תרבותית. המחקר הרטרוספקטיבי של הסי איי איי מתאר כיצד במטה פיקוד המזרח הרחוק התקבעה האמונה שכוחות אסיאתיים לא יעזו להתמודד עם העוצמה האמריקאית, ואם יעשו זאת יושמדו. הצלחת אינצ'ון הפכה אמונה זו כמעט לעובדה מוסכמת. ([הסוכנות המרכזית למודיעין][9])


 הקונספציה הרביעית: מקארתור הפך מהערכה מודיעינית


מקארתור לא היה רק מפקד המבצע. הוא היה דמות בעלת סמכות עצומה, יוקרה ציבורית וקרבה רבה לצוות המודיעין שלו. הערכתו שהמלחמה כמעט הסתיימה השפיעה על אופן עיבוד המידע לאורך שרשרת הפיקוד.


וילובי לא המציא את כל המידע ולא הסתיר את עצם קיומם של הסינים. הדוחות שלו כללו כוחות סיניים במנצ'וריה, שבויים, יחידות שזוהו ואפשרות למתקפת נגד. אבל שוב ושוב הוא העניק למידע פרשנות שתאמה את תפיסתו של מקארתור: אלה חיילים תועים, כוחות מוגבלים, מתנדבים, מגיני הגבול או יחידות חסרות פוטנציאל נגד צבא מודרני. 


נוצר מצב שבו הדרגים הקדמיים, שפגשו את הכוחות הסיניים בפועל, היו מודאגים יותר מן המטות בטוקיו ובוושינגטון. ככל שהמידע נע כלפי מעלה, הוא עבר תהליך של הקטנה והסבר מחדש.


 הקונספציה החמישית: היעדר סימנים נראה כהוכחה להיעדר כוונה


האמריקאים ציפו שמאות אלפי חיילים יותירו חתימה מודיעינית גדולה: שידורי רדיו רבים, שיירות ממונעות ארוכות, מחנות גלויים, מחסני אספקה, ארטילריה כבדה ותנועה ביום.


כאשר לא ראו חתימה כזאת, הם הסיקו שאין כוח גדול. בפועל, היעדר החתימה היה תוצאה של משמעת הסוואה, תנועה לילית, שימוש מועט ברדיו, שטח הררי ומגבלות הסיור האמריקאי בקרבת הגבול.


זהו כשל מוכר במודיעין: חיפוש אחר האויב כפי שהוא אמור להיראות על פי הדוקטרינה שלך, במקום כפי שהוא נראה על פי הדוקטרינה שלו. הסינים לא הצליחו להסתיר כל סימן. האמריקאים ראו שיירות, יירטו קשר, לכדו שבויים וזיהו דיוויזיות. אבל מכיוון שלא התקבלה התמונה הטכנולוגית השלמה שציפו לראות, הם המשיכו להטיל ספק בהיקף הכוח.


 לא מחסור במידע, אלא מנגנון שדחה את משמעותו


סין אכן ניהלה מבצע הסוואה מרשים. היא העבירה כוחות בלילה, הסתירה אותם ביום, הגבילה תקשורת אלקטרונית, ניצלה את ההרים ואת האיסור האמריקאי לפעול מעבר לגבול, ויצרה הפוגה מכוונת לאחר מתקפתה הראשונה.


אבל ההסוואה לבדה אינה מסבירה את ההפתעה. היא מסבירה מדוע האמריקאים לא ידעו את המיקום המדויק ואת סדר הגודל המלא של כל יחידה. היא אינה מסבירה מדוע התעלמו מאזהרות דיפלומטיות, מריכוז של מאות אלפי חיילים במנצ'וריה, מדיווחי מעבר הגבול, משבויים, מקרבות עם יחידות סיניות ומזיהוי של 12 דיוויזיות.


ההפתעה התאפשרה משום שכל ידיעה קיבלה הסבר מרגיע. ריכוזי הכוחות נועדו להגן על הגבול. האזהרות היו בלוף. החיילים הסינים היו מתנדבים או תועים. הקרבות היו פעולות מקומיות. הנסיגה הסינית הוכיחה שההתערבות הסתיימה. מאות אלפי החיילים במנצ'וריה לא יעזו לחצות משום שחיל האוויר האמריקאי ישמיד אותם.


לכן המקרה של קוריאה אינו בעיקר סיפור על מודיעין שלא ראה. זהו סיפור על מערכת שראתה חלקים רבים מן המציאות, אך לא הייתה מוכנה לקבל את המסקנה שעלתה מהם. עד שהקונספציה נשברה, הארמייה השמינית כבר הייתה בנסיגה, כוחות הקורפוס העשירי נלחמו בדרכם אל החוף, והמלחמה שנחשבה גמורה הפכה למלחמה חדשה לחלוטין.


[1]: https://history.army.mil/Research/Reference-Topics/Army-Campaigns/Brief-Summaries/Korean-War/ "

Korean War

"

[2]: https://history.army.mil/portals/143/Images/Publications/catalog/19-8.pdf "The Korean War: The Chinese Intervention"

[3]: https://www.cia.gov/resources/csi/static/two-strategic-intel-mistakes.pdf "Two Strategic Intelligence Mistakes in Korea, 1950 — Central Intelligence Agency"

[4]: https://history.state.gov/historicaldocuments/frus1950v07/d606 "Historical Documents - Office of the Historian"

[5]: https://history.state.gov/historicaldocuments/frus1950v07/d665 "Historical Documents - Office of the Historian"

[6]: https://www.trumanlibrary.gov/node/354996 "67-6_18 - 1950-10-15 | Harry S. Truman"

[7]: https://history.state.gov/historicaldocuments/frus1950v07/d789 "Historical Documents - Office of the Historian"

[8]: https://history.state.gov/historicaldocuments/frus1950v07/d877 "Historical Documents - Office of the Historian"

[9]: https://www.cia.gov/resources/csi/static/two-strategic-intel-mistakes.pdf?utm_source=chatgpt.com "Two Strategic Intelligence Mistakes in Korea, 1950"


יום רביעי, 22 בינואר 2025

למה יש מלחמות

 למה יש מלחמות:

תפוצת המלחמות:

ברור שיש מלחמות מאז תחילת ההיסטוריה. כבר 4,200 שנה שיש לנו כתב ( הכתב הראשון בשומר) , אנחנו יודעים על מלחמות בלתי פוסקות בכל היבשות, בככל המדינות...

גם לפני תחילת ההיסטוריה ומאז התיישבות הקבע לפני כ 10,000 שנה, לפי עדויות ארכיאולוגיות, אנחנו יודעים על מלחמות בלתי פוסקות בכל היבשות בכל המקומות.  למעשה יש סיבות טובות להאמין שגם קבוצות הציידים לקטים לפני זה נלחמו כל הזמן האחד בשני.

המלחמה היא לא רציונלית:

הרי גם  העם/המדינה/הקבוצה האחרת פגעה בך, עשתה לך מעשה לא צודק, להדבר, להגיע לפשרה, באופן רציונלי ומוסרי עדיף על פני מלחמה. מחירי המלחמה וסיכוניה כה נוראיים שהיא לעולם לא הגיונית.

הענין הוא שלא רציונליות ולא מוסריות לא מאפיינים את המין האנושי.

מסקנה:

המלחמה היא תופעה קבועה, נצחית, בלתי פוסקת, בכל הזמנים, בכל התרבויות , בכל הארצות.

זה חייב להיות משהו עם בסיס גנטי, משהו בטבע האדם.

את התשובה צריך לחפש בתכונות פסיכולוגיות ובמיוחד בפסיכולוגיה חברתית.

על טבע האדם:           

המניפולטורים החברתיים:

ראשית, שיהיה ברור. יש אנשים רעים.

המאפיין של אנשים רעים זה שליבם מונע משינאה, חמדנות ואגואיזם ואין להם יושר בסיסי.

חלקם עם כישורי מנהיגות, כריזמה וכושר להניע אנשים.

המאפיינים הפסיכולוגים של "ההמון" כפרטים:

רוב האנשים, אולי גם בהם יש מידות שונות ,מינונים שונים של רוע אבל הם לא רוצים מלחמה כבחירה ראשונה או כשהם חושבים וכשהם חושבים באופן רציונלי.

אנשים רוצים להתאהב, להתחתן, לעשות ילדים ולגדלם, לעבוד,להרוויח כסף, לקנות בית,לטייל בחו"ל ולבלות ולעסוק בתחביבים . הם לא רוצים לההרג ושטיל יפול על ביתם.

אבל יותר מכל אנשים רוצים להיות קונפורמים לרוב, ליישר קו ולא לספוג את הענישה החברתית שהיוצא דופן, שזה שרב עם המיין סטרים סופג. כמעט בכל מחיר.

עוד תכונה אנושית היא לעשות מה שטוב לך באותו רגע בלי להבין לאן זה מוליך ומהן התוצאות ארוכות הטווח.

להרבה אנשים אין את היכולת החשוב לעומק אלא רק נסחפים עם הזרם העכשוי, לפי הקוד החברתי שהם מזהים. הם לא מסוגלים לגלגל תסריט קדימה ולהבין מה יקרה בהמשך, לאן הענין הזה יגיע.

בכל האנשים טבוע גנטית היכולת לחלק את העולם לאנחנו והם, לחשוב שאנחנו צדיקים והאחר רעים ומוצדק להלחם בהם כי זה רק הגנה עצמית.

מי שמזהה את קוד ההפעלה של התכונות האלו במין האנושי ( חוסר יכולת לחשוב לעומק, קונפורמיזם,פעולה למעןן האינטרס העצמי באותו רגע ) יכול לסחוף את ההמון לרצות מלחמה ולחשוב שאין ברירה בלי שההמון מודע למניפולציה שעשו לו. המלחמה מוצגת כבלתי נמנעת ממילא, מלחמת הגנה ומוצדקת מצידנו. ההמון מת לפני שהוא מבין שעבדו עליו, עשו לו ספין מניפולטיבי.

טרווילי : בחברה אנושית מישהו חייב לשלוט, לקבוע את החוקים ולפקח על מימושם:

בחברה דמוקרטית או דיקטטורית יש שליט שמקבל החלטות. בין אם זה רודן יחיד כמו היטלר, סטלין או סדאם חוסיין ובין אם זה הפרלמנט האנגלי או הקונגרס בארה"ב.

איך השליט גורם למלחמה :

בחברה לא דמוקרטית זה הרבה יותר קל לשליט לגרום לפרוץ מלחמה. הוא פשוט צריך לטעון ש"אנחנו, מסכנים ומותקפים, ה"אחר" הוא רע ורשע ואם לא נקדים ונתקוף הוא יקדים אותנו ויחסל אותנו. וליצור עם נאמניו דינמיקה קבוצתית שבודקת מי משתף פעולה ומעניש מי שלא."

 רוב האנשים מהפחד להיות מוקעים כבוגדים יישרו קו, כמו בספר בגדי המלך החדשים....

אחרים באמת יאמינו לסיפור שרשעים מתקיפים אותנו, אין להם עומק מחשבה והמניפולטור תמיד יצליח להסית אותם.

ניתן די בקלות לשתול במחם של רוב האנשים אידאולוגיה פאנטית של אנחנו הנעלים ואויבנו הנחותים והרשעים. עצוב אבל זה כך.

האידאולוגיה הזאת רק צריכה קצת להתרומם בחברה שיהיה כדאי לכל אידווידואל להצטרף אליהם באותו רגע.

זה כמו בסיפור החלילן מהמלין....

במצבים קשים, כלכליים ואחרים, ההמון מחפש אשם. הוא לא מעונין באמת, הנבערות וחיפוש אשם במקום חיפוש הסבר מעמיק הן דבר שמאפיין הרבה מאד אנשים. תן לו שעיר לעזעזל לפרוק עליו את הכעס.

השליט המניפולטור תמיד יצליח לספק להמון צמא הדם הכועס ליטרת בשר לפרוק עליה את זעמו.

בחברה דמוקרטית זה יותר קשה ובאמת הסיכוי ששליט צמא דמים יגרום  למלחמה הוא פחות, בעיקר כשאין בכלל עוינות.

בחברה דמוקרטית יותר קשה לשליט להתחיל מלחמה היכן שאין סכסוך אלים.

אבל ליזום עוד סיבוב בסכסוך מלחמתי מתמשך זה יותר קל אפילו בחברה דמוקרטית. תמיד יש איזה תירוץ להסלים את המצב.

השליט שרוצה ליזום מלחמה, בין אם זה שליט יחיד, קבוצה אוליגרכית אריסטוקרטית או נציגים נבחרים בדמוקרטיה שרוצים לגרום למלחמה, תמיד ינסו להציג את המלחמה כמוצדקת כי האחר הם רעים, הם תקפו ראשונים, הם פגעו בזכויותינו, אלוהים ציווה להלחם בנו, זה הגנה עצמית ואין לנו ברירה וכל תכסיס מניפולטיבי אפשרי.

התכונה  המולדת הנוראה  הזאת אצל בני אדם היא כל כך עמוקה שמסתבר שגם אנשים שלכאורה הם מעל זה, למשל השמאל שמדבר בעד זכויות האדם ואחוות עמים,  מגיע למצב קוגניטיבי שהם נהפכים משמאל ישראלי לימין פלסתינאי. מזדהים עם הצד השני עד כדי כך שהם מעוותים לגמרי את העובדות כדי להפוך את הפלסתינאים לצדיקים וצודקים וישראל רשעה ניצחית,מוחלטת ותמיד.

 הכל בשם זכויות האדם,צדק  ושיוויון...

אין כל הבדל בין כהניסט לשמאלני רדיקלי, שמאלני רדיקלי הוא פשוט כהניסט פלסתינאי.

כיום ,להבדיל מימי קדם, האוכלוסיה האזרחית נמצאת בסכנה מאד גדולה ולא רק הלוחמים ( אם כי גם בימי קדם לעיתים האוכלוסיה סבלה מאד כשנכבשה) וגם ההנהגה ששולחת למלחמה נמצאת בסכנה עקב מטוסי הפצצה וטילים. זה לא עוצר אותם ולא מרתיע.

אולי רק האימה של השמדה הדדית מובטחת מונעת מלחמות בין 2 מעצמות גרעיניות ואפילו זה לא בטוח.זה שזה עבד בזמן המלחמה הקרה לא אומר שזה תמיד יעבוד.

סיכום:

יש תכונות בטבע האדם שעושות את המלחמה לדבר קל וכמעט בלתי אפשרי לחסל את התופעה.

מלחמה לעולם אינה רציונלית מבחינה כלכלית ושום הסכמי סחר או אינטרס כלכלי מעולם לא מנע מלחמה .מלחמה נגרמת כי מנהיג או הנהגה דיקטטורית רוצה מלחמה ,הם מפעילים מנגנון הסתה אפרקיטיבי, עקב עקרון העדר ומתוך קונפורמיזם לבל יפגעו כחריגים ההמון מצטרף ( בגדי המלך החדשים) והופ, יש לך מלחמה.

אז איך זה בעצם עובד? למה בניגוד לא רק למוסר אלא גם להגיון ואפילו לאינטרס יש כל הזמן מלחמות ?

התמיהה היא רק למי שלא מכיר כללים שהוכחו בתחום פסיכולוגיה חברתית ואת הדינמיקה של הסתה בתוך קבוצה ובאיזה קלות אפשר להוביל את רוב האנשים לקיצוניות ואז לאלימות מחרידה כשהם מרגישים שיש להם ליגיטימציה להתנהגות הזאת בקבוצת ההתיחסות החברתית שלהם ובהתנהגותם הם מרצים את מה שהכח השולט בחברה רוצה שיעשו..

איך רוב האנשים אינם אלא סוג של רובוטים חסרי יכולת חשיבה שמונעים ע"י מניפולטורים ערמומיים ונעים בעדר לכיוון אליו מכוונים אותם... תכירו את עקרון העדר.... כמה קל להסית, ללחוץ על הכפתור הפסיכולוגי שמפעיל את רגשות השינאה לאחר, יצרים אפלים של אלימות. זה לא צריך להיות נכון או אפילו הגיוני. כל שנדרש הוא יכולת וררבלית ערמומית ודמגוגית מולדת או נרכשת לסחוף אנשים,להשתלט להם על המח עם סיפורים ולהניע אותם לפעולה לכיוון הרצוי לך. בניגוד לקשקשת השמאלנית ולסיסמאות הריקות שלהם שאלו שנתונים להסתה הם לא רק אלו שתחת דיכוי, כיבוש,נעשה להם עוול,עניים וכד', זו שטות. ניתן להסית אנשים בכל מצב כולל כאלו שגרים בארמונות פאר. צריך רק שיהיה מאד כדאי להסכים עם המסית והעונש החברתי על אי הצטרפות למסיתים, הוקעה חברתית בקבוצת ההתיחסות שלך, יהיה כבד. ככה זה באמת עובד.על התוצאות ארוכות הטווח שתהיה מלחמה וגם הם יפגעו ,בגופם ורכושם ,המחיר הכלכלי המזוויע של המלחמה הם לא חושבים.

באונינג בספרו "אנשים רגילים" מתאר איך הגדוד המשטרתי 101 בשנים 1942 ואילך רצח עשרות אלפי יהודים בפולין בבורות הירי . הם ירו בראש מטווח קרוב בעשרות אלפי יהודים ,כולל ילדים, נכים, נשים וזקנים.הם לא היו נאצים אידאולוגים ולא מתנדבים של ה ss שעברו הכשרה אידאולוגית.....אנשי הגדוד היו חיילי מילואים בני 30 פלוס בעלי משפחות ,רובם לפני עלית הנאצים לשלטון היו סוציאלדמוקרטים .

כל החברות הן אותו הדבר בענין הזה .הרוע ,האופורטוניזם ,הציות למנהיג בחברה דיקטטורית כדי לשרוד הם חלק מהטבע האנושי ,זה ב ד נ א של כל בני האדם .התרבות לא רלוונטית. 

מלחמה לעולם אינה רציונלית מבחינה כלכלית ושום הסכמי סחר או אינטרס כלכלי מעולם לא מנע מלחמה .מלחמה נגרמת כי מנהיג או הנהגה דיקטטורית רוצה מלחמה ,הם מפעילים מנגנון הסתה אפקיטיבי, עקב עקרון העדר ומתוך קונפורמיזם לבל יפגעו כחריגים ההמון מצטרף ( בגדי המלך החדשים) ופופ, יש לך מלחמה.

טבע האדם

לפני כמה שנים נתקלתי בציטוט

"What luck for the rulers most that men do not think."

מדובר בראיון עיתונאי שערך מטעם הצבא האמריקני חוקר פסיכולוג בשם גילברט עם גרינג ב 18/4/1946.

( גרינג היה מס' 2 בצמרת הנאצית. סגנו של היטלר. נידון למות במשפטי נירנברג והצליח להתאבד בטרם הוצאה להורג).

הנה הקטע הרלוונטי מהראיון:

• Göring: Why, of course, the people don't want war. Why would some poor slob on a farm want to risk his life in a war when the best that he can get out of it is to come back to his farm in one piece? Naturally, the common people don't want war; neither in Russia nor in England nor in America, nor for that matter in Germany. That is understood. But, after all, it is the leaders of the country who determine the policy and it is always a simple matter to drag the people along, whether it is a democracy or a fascist dictatorship or a Parliament or a Communist dictatorship.

Gilbert: There is one difference. In a democracy, the people have some say in the matter through their elected representatives, and in the United States only Congress can declare wars.

Göring: Oh, that is all well and good, but, voice or no voice, the people can always be brought to the bidding of the leaders. That is easy. All you have to do is tell them they are being attacked and denounce the pacifists for lack of patriotism and exposing the country to danger. It works the same way in any country.

• In an interview with Gilbert in Göring's jail cell during the Nuremberg War Crimes Trials (18 April 1946)

אמר לי מישהו, אני מכיר לא מעט ערבים ישראלים והם נחמדים.

עניתי לו:

הערבים הנחמדים שאתה פוגש הם אנשים רגילים כמשמעות המושג בתיאוריה של כריסטופר באונינג. אם ישראל תקרוס ודאע"ש יכבשו את יפו אותם ערבים שדיברת איתם יצאו לצייד יהודים וירצחו אותם כדי למצוא חן בעיני השליט כדי לשרוד.

כרגע ישראל חזקה ושולטת ביפו אז הם בעד שלום עם היהודים.

בדיוק כמו ש40% מחברי המפלגות הקומוניסטית והסוציאדמוקרטית בגרמניה נהיו עד 1940 לחברי המפלגה הנאצית.

מילגרום

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%9D

אש

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A9

זימברדו

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%90_%D7%A9%D7%9C_%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%93

הגל השלישי https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%92%D7%9C_

באונינג בספרו "אנשים רגילים" מתאר איך הגדוד המשטרתי 101 בשנים 1942 ואילך רצח עשרות אלפי יהודים בפולין בבורות הירי . הם ירו בראש מטווח קרוב בעשרות אלפי יהודים ,כולל ילדים, נכים, נשים וזקנים.הם לא היו נאצים אידאולוגים ולא מתנדבים של ה ss שעברו הכשרה אידאולוגית.....אנשי הגדוד היו חיילי מילואים בני 30 פלוס בעלי משפחות ,רובם לפני עלית הנאצים לשלטון היו סוציאלדמוקרטים .

כל החברות הן אותו הדבר בענין הזה .הרוע ,האופורטוניזם ,הציות למנהיג בחברה דיקטטורית כדי לשרוד הם חלק מהטבע האנושי ,זה ב ד נ א של כל בני האדם .התרבות לא רלוונטית. 

הנאצים המאושרים במחנה אוושויץ

http://www.sbs.com.au/news/dateline/story/happy-nazis

למה מדינת כל אזרחיה לא יעבוד:

אנחנו בסה"כ רוצים לקדם חזון חיובי של שלום,אהבה, אחוות עמים ולמנוע מלחמות על ידי שיוויון לכל. #האמת :אולי בעוד 400 שנים ,בשנת 2,400 לספירה תהיה מדינה אחת בכל העולם וממשלה עולמית. כל בני האדם יהיו אזרחי אותה מדינה ובני כל הדתות והתרביות יחיו בהרמוניה וללא סכסוכים.בינתיים אנחנו חיים בעידן הלאומיות וכל מדינות העולם הן לאומיות.אולי רק ארה"ב היא באמת מדינה רב לאומית עם אתוס עובד של מדינת כל תושביה. הנסיון לייבא את הקונספט לאירופה נכשל ויש שם בעיה גדולה.כשיש לך אוכלוסיה שמסרבת לראות עצמה כבת המקום, מתאזרחת, מכבד את העם ורוצה להטמע בתוכו אלא אומרת, אנחנו חוד החנית של האיסלם ובאנו להשתלט ולהשליט את האיסלם על אירופה באמצעות ג'יהאד ואנו בזים לדמוקרטיה הרכרוכית שלכם- אז האירופאים בבעיה.במדינות בהן חיים שני עמים במדינה אחת תמיד יש בעיות.מה שהשמאל הרדיקלי אומר לנו זה שבהתעלם מהעובדה הזאת אנחנו צריכים להתפרק מההגנה שהלאומיות נותנת במציאות הקיימת ולהפוך לכבשה היחידה בעדר הזאבים של העולם.והשכנים שלנו הפלסטינאים והערבים והמוסלמים, כמה מהם מאמינים בתיאורית אחוות כל בני האדם ללא הבדלי דת ולאום.מה הסיכוי שפלסטין תהיה כזאת מדינה?היא תהיה מדינה ערבית מוסלמית לאומנית שתשאף לרצוח את כל היהודים וזה ברור.בהינתן הידיעה הוודאית שאם כרצון השמאלנים היהודים יתפרקו מהלאומיות שלהם ויותירו עצמם חסרי מגן נטולי הגנה מול הערבים כשנותרה להם רק התקווה שהערבים יאמצו את תיאוריות ביטול הלאומיות והדת, שזה בטוח לא יקרה- ברור שהשמאלנים חותרים סתם להשמדה וחיסול של המדינה היהודית ותושביה היהודים.ככל שהחברה שלנו שוביניסטית ופנאטית החברה הפלסטינאית היא פי 100 כזו.

לא היתה לי בעיה עם רעיון המדינה הדו לאומית אילו בקרב העם הפלסיתנאי היתה מפלגת "אחוות עמים, שהיתה זוכה בבחירות דמוקרטיות בעזה ובגדה ב 80% מהקולות שהיתה אומרת שאנחנו מקבלים את זה שהיהודים כאן וכשתקום מדינה דו לאומית היא תהיה דמוקרטית ,סובלנית,בעד ערכי האחוות והשיוויון והיהודים כפרטים יהיו אזרחים שבי זכויות. אבל בנתיים החמאס ובמידה מסוימת אפילו הפתח מבטיחים לנו שעל חורבנות ישראל תקום מדינת הלכה מוסלמית וכל הפולשים הציונים וצאצאיהם יסולקו /יגרושו/ירצחו. כלומר אתה מציע לפתור עוול אחד בדרך שבודאות תגרום לעוול חדש ונוראי. ארה"ב היא מקרה יוצא דופן, זו מדינת כל אזרחיה היחידה בעולם. אבל לא האנגלים,לא הגרמנים, לא האיטלקים ולא אף מדינת - עם אחרת תרצה הגירה המונית של בני קבוצה אתנית אחרת שלא באה להשתלב כפרטים אלא באה כקבוצה עם אתוס אחר כדי להשתלט ועוד עם שינאה מטורפת לעם שלך.

מה שהשמאל הרדיקלי אומר ( מדינת כל אזרחיה וכד') זה שערכיםשתיאורטית הם רצויים ונאורים -הם גם נכונים כהוראות פעולה מעשיות תמיד,בכל רגע,בכל מצב תוך התעלמות מוחלטת מהסיטואציה ומכוונות הצד השני והאידאולוגיה שלו. משל היו ב 3/9/1939 ( יום הכרזת המלחמה על גרמניה הנאצית) אומרים לממשלת אנגליה, עכשיו זה הזמן לפרק את הצבא האנגלי ולהכריז על אנגליה כמדינההזמן לפרק את הצבא האנגלי ולהכריז על אנגליה כמדינה פציפיסטית שלא תצא למלחמה לעולם נגד אף מדינהלגבי הטענות על הפרת זכויות האדם וכד' שוב הם מוציאים מקטע עובדתי צר מההקשר הרחב. השמאל הרדיקלי גם משתמש בהשוואות שמטרתן לזעזע כל הזמן. ישראל נאצית, ישראל אפרטהייד. משווים למה שנוח להם להשוות, תוך התעלמות גורפת מהמורכבות של המציאות וההבדלים [...]

כשהם מאשימים את ישראל בגזענות כי היא לא "מדינת כל אזרחיה" אלא מדינה מבוססת זהות אתנית-לאומית-דתית הם במובלע מעמידים פנים מיתממות כאילו ישראל היא החריג בעולמנו ....ממש... באירוניה אומר - זה נורא שישראל היא מדינה יהודית שכן כל העולם הפך כבר לגן עדן חוץ מישראל הרשעה. במיוחד העולם הערבי מוסלמי כל מדינותיו הן "מדינות כל אזרחיהן" ללא כל אפליה על בסיס מוצא אתני ,השתייכות שבטית,שייכות דתית. בפקיסטן יש שיוויון למיוטים השיעי והנוצרי ,בעירק לא מדכאים את הכורדים והשיעים והסונים מסתדרים מצויין, באירן אין דיכוי מיעוטים אתניים,במצרים הקופטים נהנים מזה שמצרים היא מדינת כל אזרחיה והמדינה דחתה את הקונספט של מדינה מוסלמית דתית, ברשות הפלסתינאים מעמד המיעוט הנוצרי מעולה ,בלבנון כל הכתות והדתות חיות בהרמוניה ,בסוריה העלווים,הסונים,הנוצרים והדרוזים כולם מרגישים אזרחים סורים שווי זכויות והזהות האתנית-דתית אינה גורמת למלחמות, בתורכיה בין הרוב הטורקי למיעוט הכורדי יש שלום ניצחי - בסעודיה אין אפליה נגד המיעוט השיעי ,בסין אין לטיבטים שום בעיה -מכל העולם רק ישראל הרשעה היא המדינה היחידה בעולם שמבוססת על גזע-לאומיות ודת.

במצרים הקופטים נהנים מזה שמצרים היא מדינת כל אזרחיה והמדינה דחתה את הקונספט של מדינה מוסלמית דתית, ברשות הפלסתינאים מעמד המיעוט הנוצרי מעולה ,בלבנון כל הכתות והדתות חיות בהרמוניה ,בסוריה העלווים,הסונים,הנוצרים והדרוזים כולם מרגישים אזרחים סורים שווי זכויות והזהות האתנית-גדתית אינה גורמת למלחמות, בתורכיה בין הרוב הטורקי למיעוט הכורדי יש שלום ניצחי - בסעודיה אין אפליה נגד המיעוט השיעי ,בסין אין לטיבטים שום בעיה -מכל העולם רק ישראל הרשעה היא המדינה היחידה בעולם שמבוססת על גזע-לאומיות ודת.

יום ראשון, 12 במאי 2024

ההצדקה לציונות, ההסבר הציוני לגבי הנכבה.

  


Responsibility for the Naka is a different issue from the desgusing anti-Semite claim that the Nakba was a genocide.


About the justification for Zionism and what happened at the 1948 war:


There are very good answers on the Zionist side to the claim that Zionism is a "white colonial entity at the expense of the indigenous population," but the superficial thinking young ppl on TikTok, etc. will not listen or spend time to learn in-depth, they just join the social wave, which is progressive.

 


 Zionism is not like the story of the British migrating to America, African colonies, and Australia,  at the expense of the indigenous people.


It's a story of persecuted people in East Europe fleeing Nazis and others


 that the Western world didn't want to accept and instead the British gave them the Balfour Declaration and directed them to Israel.



Of all the Jews that came to Israel from 1882 ( the year when the first zionist settlers came) until 1960, 80% were refugees who escaped persecution


 and left homes and lives just to survive. only 20% were


ideological Zionists who came because of ideology.


A good example of that is fifth aliya:


https://en.wikipedia.org/wiki/Fifth_Aliyah  

https://en.wikipedia.org/wiki/Fifth_Aliyah



Now they are called colonialists, ignoring the facts and circumstances.


Now they blame Israel for why there is no one big state where Jews and Palestinians live together as brothers in peace ignoring the hate on the Palestinian side and that their ideology is to liberate all of Palestine and expel or even kill all the Jews.



 History is as grim as it was in those times, the first half of the 20th  century. In many wars at that time many ppl moved and fled in those terrible days. Israel is not different. It happened all over East and central Europe and Asia.



About Balfour. Don't single out Zionism out of the whole historical context...


look at all the border changes in Europe in the 20th century and the peoples, transfers, etc. Even check how


Texas and California stopped being part of Mexico.   :-)


Independence, population transfer, and violence


https://en.wikipedia.org/wiki/Partition_of_India#Independence,_population_transfer,_and_violence …


Flight and expulsion of Germans (1944–50)


https://en.wikipedia.org/wiki/Flight_and_expulsion_of_Germans_(1944%E2%80%9350)  

 

Jewish exodus from Arab and Muslim countries


https://en.wikipedia.org/wiki/Jewish_exodus_from_Arab_and_Muslim_countries …


DON'T PLAY NAIVE BY LOOKING AT THIS OUTSIDE GENERAL CONTEXT.


That's what's cunning. History is cruel and brutal, everywhere. They are  singling out the Jews, ignoring others and


context of things. That's playing naive antisemitism....


https://en.wikipedia.org/wiki/Population_transfer …


https://en.wikipedia.org/wiki/Population_transfer_in_the_Soviet_Union …


https://en.wikipedia.org/wiki/Polish_population_transfers_(1944%E2%80%931946) …


https://en.wikipedia.org/wiki/Nazi%E2%80%93Soviet_population_transfers …


http://www.globalsecurity.org/military/world/war/forced-population-transfers.htm …


This is what happened in Europe with 25 states and many in Asia and nowhere are countries trying to reverse History    


This is the only thing they all agree about. They live in 1948, they want to reverse history. In other places where land changed hands and population moved after WW2 ( and also after WW1) it was forgotten . Not the Palestinians. They never look to the future, just to reverse the past


Bosnia:


https://en.wikipedia.org/wiki/Bosnian_War#/media/File:Ethnic_makeup_of_Bosnia_and_Herzegovina_before_and_after_the_war.jpg


https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_ethnic_cleansing_campaigns


https://www.youtube.com/watch?v=viaK3c0QYvc


  In May 2018, Hezbollah leader Nasrallah said that after the "liberation of Palestine" , all of it, genocide would not be carried out against the Jews, but that "only" they would be required to leave Palestine and return to the countries from which they or their parents or grandparents came from. Only indigenous Jews of Palestine" will be allowed to remain. In the common meaning of this phrase in the arab political talk, it refers to  descendants of Jews whose fathers were in Palestine before 1882, the year of "the beginning of the Zionist invasion." This is about 1% of the Jews in Israel. All the rest would be expelled. He also said that The proposal to leave is given to you in the language I propose to you to leave, and if you do not leave, there will soon be an apocalyptic war at the end of which "we will pray in "Jerusalem.If you read the manipulative language closely, the double talk  you realize that the "promise' we will not Genocide all the Jews, is


only if they leave in their own will before the apocalyptic war.


  https://www.quora.com/Why-were-the-Palestinians-who-fled-the-fighting-during-the-1948-war-not-allowed-to-return-to-their-homes-afterwards-Would-doing-so-have-prevented-the-Palestinian-refugee-issue-we-see-today


 TDLR: Because it was a war, and Israelis are not saints, but human beings. They knew it was killed or be killed, and were not magnanimous in victory. And no, the refugee issue is artificially maintained.


The Palestinians who fled were viewed as the enemy, and there was little compassion for them.


"This will be a war of extermination and a momentous massacre which will be spoken of like the Mongolian massacres and the Crusades." Azzam Pasha, Secretary General of the Arab League. May 15, 1947 BBC broadcast. Myths and Facts: A Guide to the Arab-Israeli Conflict: Mitchell G. Bard: 9780971294516: Online Shopping for Electronics, Apparel, Computers, Books, DVDs & more: Books


I mean, when one side promises a war of extermination and a momentous massacre if they win, do they really expect to be welcomed back if they lost?


The "colonial state"-


a.


toward the end of the 19 century, in light of the rise of nationalism in all of Europe and the terrible persecution of the Jews in Eastern Euope rose the movement of Zionism, which claims that the Jews should have their own state in their historic home during the days of the bible.


This movement didn't gain much support among the Jews or much success until after WWI when the persecution increased and Western nations like us and GB closed their border but after 1917, the Balfour Declaration Israel was the only place to escape.


And so many desperate Jews escaped there.


Very understandably the local Palestinians oppose this.


It's a tragic conflict of two opposing narratives.


b.


You can not reverse history.


Many millions after WW2 became refugees, and land transferred between countries.


Israel today is a country, home of 6.7 million Jews, most of whom were born there after 1948.


c.


In light of the hate and the unwillingness of the Arabs to live in peace with the Jews 'the only fair solution is the two states' solution based on the 1967 borders with minor changes as agreed in the negotiations.Anything else is a guarantee for more than 100 years of terrible bloodshed on both sides.


This is a tragic conflict where both sides have a legitimate claim and both sides are guilty of not recognizing the other side's rights and the need to compromise.


d.


If the solution now is that Israel should cease to exist and all the Jews must leave than also all the Europeans in north and south Amrica, Australia, NZ ext should leave.


The fault for not achieving the compromise is not just on the Israeli side, there is terrible extremism on the Palestinian side and horrific acts of terror against Jewish civilians. They say they will fight until not one Jew is left.


Palestine will be a super ethnic state, It must be since this is their culture and beliefs.


So don't apply double standards... Any attempt to build a non-ethnic state for Jews and Palestinians together will end in a second Belfast or even a second bSyria or Bosnia.


. Distinguish between utopian desires and reality. Don't apply double standards.


article about Camp David.


The Arabs of Israel live well. The 1948 war was like all wars fought by nations, Most states are ethnostate. Arab and Muslim societies in particular.

יום שלישי, 9 באוגוסט 2022

סין, טאייוון

 תעלומה של שי: אפשרות פלישה לטאייוון:  

התעלומה של שי: נשיא סין הוא לאומן סיני עם מנטליות של המערב חורש את רעתה של סין. בענין הזה הוא תואם פוטין. מה הלקח שלו? ההסתבכות של פוטין תוציא לו את החשק להרפתקה צבאית? ההפך? התחילה עונת המלחמות וזה הזמן לפלוש לטאייוון? האם הטאייונים מסוגלים להציב התנגדות מהסוג של האוקראינים ובאותה אפקטיביות. כואב הלב לחשוב על טייפה נהרסת בהפצצות, עיר מודרנית ויפה. אני חושב שהצבא הסיני יותר חזק ויעיל מהצבא הרוסי שנחשפה חולשתו.

מה שהדליק אצלי נורה אדומה היה שבכתבה על הלאומנות בסין בערוץ כאן הראו קטע מסרט על ג'יימס בונד סיני שבו הוא מגיע למאבק פיזי עם סוכן אמריקני. ברגע מסוים הסוכן האמריקני מכריע אותו ואז כשהוא רוכן מעליו האמריקני אומר לו, אנחנו האמריקנים והבריטים תמיד היינו עליונים עליכם ושלטנו בכם וזה לא ישתנה. ואז הסיני כמו פופאי אחרי מנת ספיניץ מגלה כוחות מחודשים, מצליח להשתחרר ולגבור על האמריקני וכשהוא עכשיו רוכן מעליו וחונק אותו אומר: הימים האלו נגמרו, סין עכשיו עצמאית וחזקה. בכאלו רמות של פרנויה וטירלול לאומני, אין לדעת מה הם יעשו.

בשעה שרוסיה מייצאת כמעט רק נפט ומחצבים, טייוואן קריטית לכלכלה העולמית וגם סין, היקף הסחר של המערב עם שתיהן ביחד הוא אדיר. הסנקציות שיבואו, הן שינוי כלכלי אדיר ובודאות מיתון קשה ומחסור לכמה שנים עד שיתארגנו מחדש, ירידה משמעותית ברמת החיים, תנסו להסתדר בלי המוצרים מסין וטאייוון.וזה בהנחה שארה"ב תצפה מן הצד ולא תפרוץ מלחמת עולם שלישית. מאד מדאיג. וברור שאירן, חיזבללה והחמאס תוהים איך ומתי לנצל את המצב העולמי החדש כדי לתקוף את ישראל. במובן הזה הכשלון הרוסי מאד משחק לידי ישראל. הגבורה האוקראינית למעשה מצילה את כל אירופה וגם את טיוואן ומקלה על ישראל.

אין לדעת מה יקרה. אלו ימים דרמטיים.

-------

אפשרות פלישה לטאייוון:

האם סין תפלוש ואיך תראה המלחמה?

אני מאוד מקווה שמנהיגי סין רואים את מה שקורה עם רוסיה ומבינים שאותו דבר, או אף יותר גרוע, עלול לקרות להם אם יפלשו לטאיוואן. יש שם מספר הבדלים שמשחקים לטובת הטאיוואנים:

בניגוד לרוסיה הם יצטרכו לבצע פלישה דרך הים, כשלסין יש אפס נסיון במבצעים צבאיים ימיים

מצר טאיוואן הוא מצר ים בין המחוז הסיני פוג'יין ממערב לבין האי טאיוואן ממזרח. המצר מקשר בין ים סין הדרומי שמדרום לו לבין ים סין המזרחי שמצפונו.

רוחבו של המצר בנקודה הצרה ביותר הוא 130 ק"מ (בין שינג'ו שבטאיוואן לבין פּינג-טאן שבסין) בצפון, והוא נפתח לכדי 180 ק"מ במרכז. עומקו הממוצע הוא כ-60 מטר (לעומת זאת, בתעלת פנגו מגיע עומקו ל-177 מ') ואורכו כ-380 ק"מ.

גם אם יצליחו להתבסס בחופים, כוחות סיניים יצטרכו להעביר תגבורת ואספקה דרך הים, בספינות שיהיו חשופות להתקפות. בניגוד לאוקראינה, אני מקווה שטאיוואן הכינה יכולת להשמיד נמלים שיפלו לידיים סיניות, דבר שיקשה על פריקה של הספינות האלה

לאוקראינה היו רק 8 שנים להתכונן לפלישה רוסית מ 3 צדדים שונים (מזרח, צפון ודרום), לטאיוואן היו עשורים להתכונן לפלישה מכיוון אחד ברור (מערב)

לטאיוואן ציוד מערבי, בניגוד לאוקראינה. זה לא רק ציוד ש(כנראה) יותר טוב, זה גם ציוד שארה"ב תוכל בקלות לתגבר. בשביל אוקראינה ניסו לגרד מיגים ממזרח אירופה ולא הצליחו, בשביל טאיוואן ארה"ב תוכל בקלות להעביר מספר גדול של f16 (אולי אפילו עם טייסים 'מתנדבים').

לבסוף, לחיילי טאיוואן תהיה את הדוגמא של ההתנגדות האוקראינית, שתראה להם שלא הכל אבוד גם במלחמה מול אויב עצום

בנוסף, בסין עד היום הנאמנות היא למפלגה, לא למנהיג. ברוסיה לפוטין יש מעמד על ויש לו תקווה להוציא הסכם שלום שעיקרו חזרה לסטוטוס קוו, להכריז פנימית שזה נצחון אדיר והיסטורי ולהשאר בשלטון. לשי אין את האפשרות הזאת, המשמעות של הסתבכות בקנה מידה רוסי תהיה הדחה ואולי התקוממות עממית נגד המפלגה. ההצלחה של המפלגה הדיקטטורית הזאת שקוראת לעצמה קומוניסטית ומיישמת קפיטליזם נובעת מהשגשוג הכלכלי והוצאת מאות מליונים מעוני. חזרה לאחור ברמת החיים ומצוקה תהיה אתגר גדול למפלגה, בהנחה סבירה שהמלחמה לא תהיה פופולרית.

אם רוסיה תצא מהמלחמה הזאת מוחלשת ומבודדת במקרה הטוב (בשבילה) לסין תהיה הזדמנות להפוך לגורם האנטי אמריקני הדומיננטי בעולם כשרוסיה היא האחות הקטנה ואולי גם להשתלט (בעקיפין ואולי אף ישירות) על אזורים נרחבים במזרח הרחוק של רוסיה, שטחים שיש לסינים זיקה היסטורית אליהם וזאת בלי להסתכן במבצע צבאי שיכול להכשל, או בסנקציות מערביות משמעותיות. זה יכול להיות מפתה יותר מטאיוואן.

כל הסיבות הללו יגרמו, אני מקווה, לסינים להמנע מהתקפה על טאיוואן.

הסינים, אם יתקפו יפציצו עם מטוסים וטילים מפינג טאן, בסה"כ 130 ק"מ בעוצמות כאלו שלא ישאר הרבה מטאייוואן.

אבל מעבר להרס וחורבן אני לא חושב שהסינים יוכלו להשמיד את היכולות הצבאיות של טאיוואן באמצעות התקפות אוויריות. עובדה שהרוסים, למרות שבניגוד לסינים יש לחיל האויר שלהם נסיון רב, לא הצליחו לדכא לגמרי את חיל האויר האוקראיני. אני בטוח שטאיוונים, בסיוע אמריקאי, הכינו את בסיסי חיל האויר שלהם להתגונן מהפצצות, וגם להשתקם מהר מהפצצות מוצלחות.

גם בניגוד לאוקראינה, לארה"ב יהיה קל מאוד לתגבר את חיל האויר הטאיוואני במטוסים חדשים, ואולי גם במערכות נ"מ מתקדמות.

ייתכן שסין תצליח לנצח באמצעות הפצצות חסרות רחמים של אוכלוסיה אזרחית (משהו שהרוסים לא עשו בכלל בתחילת המלחמה, ועכשיו עושים רק בקטנה ובחלק מהערים). זה תלוי במוכנות של הסינים לעשות דבר כזה (הפרופוגנדה שלהם תטען שהפלישה היא שחרור של חלק מסין מעול של ממשלת בובות בשליטת המערב. הפצצה מסיבית של ערים לא נכנסת טוב בתמונה כזאת), וגם בתגובה הצפויה של הטאייוונים להפצצות טרור, שאי אפשר לחזות (במלחמת העולם השניה הפצצות טרור לא גרמו לכניעה של בריטניה או גרמניה, אך כן גרמו לכניעה של הולנד ואפשר לטעון שגם יפן). הפצצות טרור יכולות להקדים כניעה במקרה שכשלון צבאי קונוונציונלי צפוי או מובטח, אבל לא כשלצד המופצץ יש תקווה לנצחון. יש לקוות שהטיוואנים התכוננו כך שכל פלישה תוביל לכתישה נוראה של צבא סין.

הצבא הסיני אכן גדול בהיקפו וכנראה יעיל מהצבא הרוסי, אך הפלישה לטיוואן, אי מבוצר להפליא - כמוה כנחיתה בנורמנדי :אין מה לדבר על נחיתה כזו, ללא הרעשה מקדימה אדירה, שתגבה חיים של עשרות אלפי קורבנות חפים: גם לסין זה לא פשוט...

וכמובן שלאחר הריכוך והפגיעה בכוחות טיוואן, קשה ככל שתהיה, עדיין הנחיתה תגבה עשרות אלפים חיילים סינים עם מחיר כבד לדימוי הממשלה בתוך סין.

לא לחינם סין נמנע מהפלישה מאז 1949: הסינים, ככלל, לא ממהרים לצאת למלחמות. אין להם היסטוריה של תוקפנות כלפי חוץ.

הבעיה המרכזית של טיוואן היא מיעוט צוללות, רק 4.  עם 10-20 צוללות, יחד עם יכולות נ"מ וטילי קרקע- ים, טיוואן הייתה יכולה לפגוע בצורה יעילה בכל ניסיון סיני לצלוח את הים לטיוואן. ברגע שהסינים יבססו ראש גשר יציב עם העברת אספקה שוטפת, יהיה קשה לעקור את הסינים.

הטעות הגדולה של האמריקאים באזור שלא העבירו לידי יפן, טאיוון ודרום קוריאה נשק גרעיני משלהם כנגד הנשק הגרעיני של סין וצפון קוריאה. זו גם טעות של טאייואן שלא פיתחה בעצמה נשק גרעיני. במצב הנוכחי, סין חופשיה לכבוש בנשק קונבנציונלי את טאיוון בידיעה מוחלטת שארה"ב לא תגיב בגרעין. אם לטאיוון היה נשק גרעיני משלה היה מתקיים מאזן אימה בינה לבין סין, וסין לא הייתה מעזה לפלוש.

מלחמת סחר מלאה תפרוץ בין סין למערב:

 מה יקרה אם סין לא תעביר כלום למערב? או שהמערב לא ייקח כלום מסין?

המערב ייפגע ללא ספק, יהיו לו חוסרים בתחומים מסויימים שייקח לו זמן למלא או שיהיה לו יותר יקר להשיג ממקומות אחרים. אבל עם הזמן הוא ימלא. זה יעלה יותר אבל המערב ימצא דרך להחליף את הסחורה.

לסין לא יהיה תחליף, היא תגיע לעוני קיצוני. אף אחד לא יכול להחליף את כוח הקנייה ונפחי הקנייה של המערב. אפילו לא קרוב.

ושימו לב לחשיבות של היבוא מהמערב לסין, לא רק מאות מליוני מקומות העבודה שתלויים ביצוא.

 סין ייבאה רק מארה"ב 180 מיליארד דולר ב-2021 ועוד ממדינות מערביות אחרות.

   https://tradingeconomics.com/china/imports-by-country

בנוסף, הייצור הסיני מסתמך לא מעט על חברות מערביות ועל רכיבים, חלפים ומכונות מהמערב. לא יהיה להם את זה? הם יהיו בבעיה לייצר גם לשווקים אחרים, קטנים יותר.

בכל מקרה כבר עכשיו יש מגמה של העברת ייצור מסין, מכמה וכמה סיבות. גם גאופוליטיות, אבל בעיקר עלות עבודה שהתייקרה מאד, וזה יתגבר ככל שמשבר הילודה העצום שלהם ידבר והאוכלוסיה תזדקן, ותקטן כמות האוכלוסיה היצרנית והתורמת.

בעיה הכי גדולה היא שטאיוון מייצרת 70% מהצ'יפים בעולם. תארו לעצמכם את ההשפעה של המחסור הזה על תעשית המחשבים וכל מוצר שיש בו צ'יפים כולל מכוניות וכל מוצר חשמלי. פועלים כעת להוצאת חלק מהייצור מטאייוון אבל זה ענין של שנים.

מלחמת נתיבי השייט לסין:

האמריקאים גם שולטים על כל נתיבי השיט לסין ובשרשרת האיים הראשונה. יטילו מצור ימי על סין שיתחיל עוד רחוק מאד מסין, בנקודות התורפה של נתיבי השיט. זה לא אוקיינוסים פתוחים כמו לחופי ארה"ב, אלה נתיבים שמסתמכים על מיצרים צרים ומפרצים ארוכים. במקביל סין שוקדת במרץ, ו״כובשת״ מדינות באמצעות חוב כלכלי ובונה נמלים הרחק הרחק מגבולותיה, מייצרת נתיבי סחר אלטרנטיביים, מקימה איים מלאכותיים להגנה עליהםבמקביל סין בונה לעצמה את דרך המשי מחדש באמצעות מעברים יבשתייםהסינים משחקים את המשחק יותר טוב משאר הכלים על הלוח, ומחזיקים את החבל בשני קצותיוהסינים הופכים מדינות קטנות אך אסטרטגיות למדינות חסות בזכות השקעות וגם מייצאות לעולם המערבי בכמויות, שעצירה של סחורות אלו כעת תגרומנה למשבר סחורות חריף עוד יותר. העולם לא יוכל להתמודד עם כך לאורך זמן, ואינו ערוך לאלטרנטיבה תוך זמן קצרלמרות הכל, כרגע סין בבעיה כשהיא מוקפת ע"י הצי האמריקני בים סין הדרומי.

אגב, תקיפת אוניה או מטוס אמריקני עם סיוע לטאייוון ע"י הצבא הסיני זה הכרזת מלחמת עולם על ארה''ב. גם הרוסים ב 1961 במצור על ברלין לא העיזו לעשות כזה דבר. אבל אם זה יקרה זה יכול להיות רצח פרנס פרדיננד מס' 2 או מפרץ טונקינג 2.



הערה של Picho   מרוטר:  

אגב, לגבי חוסר איזון האימה בהקשר הגרעיני - ארה״ב יכולה אם תרצה להעביר איום גרעיני על בסיס צוללות, וזה בלי בסיסים קרקעיים והקמת תשתית רחבה. סתם רעיון.

בכל מקרה כפי שציינת, פלישה כזו מחייבת מסדרון לוגיסטי - אווירי ו/או ימי, וזה בלי לדבר על מסדרונות לוגיסטיים קרקעיים בשלב כיבוש השטח. שווה להבין מה עברה רוסיה בהקשר הזה. חלק גדול מחוסר היכולת נבע מכשלים לוגיסטיים (מערך לא כשיר) בשילוב עם עומק עורקי האספקה. הרוסים, לפחות בהתחלה, בנו על ״סוג של״ בליצקריג - התקדמות מהירה לכיוון סמלי השלטון בקייב תוך התעלמות מוחלטת ומכוונת מהערים שבדרך. בתרחיש כזה, המינימום היה להשאיר כוחות שיאבטחו את הציר לאורכו בניגוד לכיבוש ערים

חוסר יכולת לאבטח ציר כזה ארוך הוא מתנה לכוחות פטרול או מארבי נ״ט/ארטילריה וכולנו זוכרים את שיירת הענק הרוסית שעמדה שבועות בנקודת זינוק (או תקיעה) בפאתי קייב. אז על מסדרון ימי/אווירי יהיה קשה לשמור (בהינתן סד״כ קואליציה מערבית כמובן) ומסדרונות קרקעיים גם כן.

---------------------  ---------------------

בשל מזג האוויר הקשה מאוד באזור, יש רק חודשיים בשנה שניתן לבצע פלישה כזו  

פלישה כזו דורשת צבא בסדר גודל מטורף כמו DDAY, ואי אפשר להסתיר הכנות כאלו בימינו כמו שהסתירו את D DAY, בעידן הלווינים,רחפנים, האזנות אלקטרוניותטייוואן מבוצרת מאוד והרריתגם אם ינחתו, יקשה עליהם להתגבר על הביצורים בהריםוזאת לפני שנלקחו בחשבון הצי המטורף בעצמתו של ארה"ב וחיל הים היפני שהוא מהחזקים בעולםאת סין קל יחסית לחסום ליצוא בשל מבנה גאוגרפי סביבה. בכך ירסקו את כלכלתהלכן היכולת שלהם לפלוש בפועל, לא כזו גבוהה.

גם מהכתבה הזו משתמע שהסינים לא ימהרו לפלוש לטאייוון.

https://www.ice.co.il/media/news/article/872599

אש מטורפת, טילי שיוט: כך תיראה פלישה סינית לטייוואן

אפילו לצבא האדיר של סין, טייוואן היא לא אי שקל לפלוש אליו. טייוואן התכוננה לפלישה מאז שנות ה-50 ויש לה אמצעי הגנה אדירים. האי מוקף בחפירות ומתאפיין בגיאוגרפיה שהופכת אותו למטרה קשה ביותר לפלישה, לא משנה כמה חזק הכוח הפולש עשוי להיות. זה לא אומר שסין לא תעשה זאת, כולל אפשרות של מצור חונק.





 

https://www.reddit.com/r/taiwan/comments/jawz01/does_the_taiwan_strait_really_suffer_from/

Does the Taiwan Strait really suffer from torrential winds all year round?

Discussion

When the idea of China invading Taiwan is brought up, this is the common soundbite I've heard repeated



"Invading Taiwan is almost impossible. the Taiwanese Strait is extremely treacherous for most of the year, because of high torrential winds, except for two windows in April and October, respectively. These windows last about four weeks. According to PLA studies,, April is extremely foggy and October has late season typhoons which hit Taiwan about six to seven times per year",



Does the Taiwan Strait really have that much treacherous weather all year round?





高雄 - Kaohsiung

https://earth.nullschool.net/#current/wind/surface/level/orthographic=-240.62,29.33,1825



Short answer is yes. But when you're talking about a marine invasion, it's less *how bad is the weather" versus "when can we PLAN on the weather being conducive for long enough to have 50 ships going back and forth and smaller landing vessels not foundering in the shallow, rocky water near the coast."



There is a reason deep harbors with protection from weather and wind have been historically of immense value. Getting any meaningful amount of people and material on and off boats is not easy.

DarkLiberator

·

2 yr. ago

台中 - Taichung

Squalls are no joke. Especially with the waves in the strait which can get pretty high. In the summer you have tropical air from the south while in the winter places up north like Siberia regularly sends cold air masses towards Taiwan (and the strait). Now combine that with water currents and tides which are regular but uneven on both sides of the strait. It's not exactly easy.



SYDoukou

·

2 yr. ago

Taiwan straight is famous for killing early immigrants coming by boat, hence the whole Mazu culture. But note that those are small and ill equipped sail boats, so I doubt the weather would be a threat to modern transportation. None of my flights across it was smooth though, so i guess the weather still has its effects.



Maybe Mazu is able to strike the CCP invaders down with the wind, who knows

https://www.taiwannews.com.tw/en/news/4034710

 ויש את איי פנגוהא באמצע הדרך...  

בתגובה להודעה מספר 21

 Is Taiwan hard to invade?

The other main island chain, Penghu, is an archipelago of 90 islands and islets. Lying off the coast of Taiwan, these would be a deadly obstacle to any invading force. Extremely well fortified, the largest islands bristle with anti-ship and anti-aircraft missiles, early warning radar systems and well-trained troops.4 באפר׳ 20

https://www.google.com/maps/place/Penghu,+Magong+City,+Penghu+County,+%D7%98%D7%99%D7%99%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9F+880%E2%80%AD/@23.1271158,120.5963924,7z/data=!4m5!3m4!1s0x346c5b20876c40a9:0x7a524d98d6f05b7f!8m2!3d23.583333!4d119.583333?hl=iw




הקונצפציה האמריקנית בקוריאה

    הקונצפציה האמריקנית בקוריאה, מאד דומה לקונצפציה הישראלית ב 7.10 הם ידעו שהסינים שם, אך לא האמינו למה שידעו  הכשל המודיעיני שקדם להתערבות...