סטלה גולדשלג, השואה

 Stella Goldschlag, מברלין.

היא הייתה יהודייה גרמנייה שנלכדה בידי הגסטפו ב-1943.
כדי להציל את עצמה ואת הוריה היא הסכימה לאתר יהודים שהסתתרו בברלין.
היא הפכה לאחת ה״גרייפרים״ הידועות ביותר, יהודים ששימשו את הגסטפו לציד יהודים אחרים.
בסופו של דבר הנאצים רצחו גם את הוריה, אך היא המשיכה לעבוד עבור הגסטפו עד סמוך לסיום המלחמה.

שמה המלא היה סטלה גולדשלג, ובהמשך היא נודעה גם בשמות סטלה קיבלר וסטלה קיבלר איזאקסון. היא נולדה בברלין בשנת 1922 למשפחה יהודית מתבוללת. בשל שערה הבלונדיני ומראה שלא תאם את הסטריאוטיפ הנאצי של יהודי, היה לה קל יחסית לנוע בעיר מבלי לעורר מיד חשד.

בפברואר 1943, כאשר הנאצים ביצעו את גל המעצרים הגדול של היהודים האחרונים שעוד עבדו בברלין, היא ירדה למחתרת. ביולי 1943 היא נתפסה. הגסטפו חקר אותה ועינה אותה, ובהמשך היא הסכימה לעבוד עבורם בתקווה למנוע את גירושה ואת גירוש הוריה.

תפקידה היה מה שהגרמנים כינו Greiferin, כלומר בערך ״לוכדת״. היא הסתובבה ברחובות, בבתי קפה ובמקומות שבהם יהודים מסתתרים עשויים להופיע, זיהתה אנשים שהכירה ולעיתים רכשה את אמונם לפני שמסרה אותם לגסטפו. היו בברלין עוד יהודים ששימשו בתפקיד כזה, ולא רק היא. מחקר היסטורי מעריך שכשלושים יהודים פעלו בצורה זו עבור הגסטפו.

לגבי מספר האנשים שהיא הסגירה יש פער גדול מאוד בין המקורות. במשפטים שלאחר המלחמה הוזכרו מספרים של מאות ואף אלפים, אבל מחקר היסטורי זהיר יותר מדבר על יותר ממאה אנשים שהסגרתם מיוחסת לה באופן מבוסס, ואולי כמה מאות. לכן לא כדאי להציג את המספר 3,000 כעובדה מוכחת.

החלק הקשה במיוחד בסיפור הוא שההבטחה להציל את הוריה לא קוימה. בפברואר 1944 הם גורשו לטרזיינשטט, ובהמשך לאושוויץ, ושם נרצחו. אף על פי כן, גולדשלג המשיכה לעבוד עבור הגסטפו עד מרץ 1945.

אחרי המלחמה היא נעצרה ונשפטה בידי בית דין צבאי סובייטי, וב-1946 נידונה לעשר שנות מאסר ועבודת כפייה. לאחר ששוחררה ועברה למערב ברלין היא נשפטה שוב ב-1957 בגין חלקה ברדיפת יהודים. היא הורשעה, אבל למעשה לא ריצתה עוד עשר שנים משום שהתקופה שכבר ריצתה נזקפה לזכותה.

היא מתה ב-1994 בהתאבדות, בגיל 72. סיפורה עורר ועדיין מעורר ויכוח מוסרי והיסטורי חריף, משום שבתחילת שיתוף הפעולה שלה היה ברור שהיא עצמה הייתה קורבן של רדיפה, עינויים ואיום על חיי הוריה, אבל פעילותה נמשכה גם לאחר שהוריה גורשו ונרצחו. משום כך היסטוריונים בדרך כלל אינם מסתפקים בתיאור פשוט של ״יהודייה שעשתה זאת כדי להינצל״, אלא מבחינים בין הכפייה הראשונית לבין המשך פעילותה לאורך תקופה ממושכת.

כמה יהודים התחבאו בברלין אחרי שיהודי ברלין גורשו ואיך הם התחבאו.

בקיצור, לאורך שנות הגירושים ניסו עד כ 7,000 יהודים בברלין לעבור לחיים במחתרת.
לא מדובר ב 7,000 אנשים שישבו בו זמנית במחבואים סודיים.
ביוני 1943, כאשר הנאצים הכריזו למעשה על ברלין כ״נקייה מיהודים״, עדיין חיו בה במחתרת יותר מ 2,000 יהודים.
רבים מהם חיו בזהות בדויה, עברו מדירה לדירה ונראו כלפי חוץ כגרמנים רגילים.
בסופו של דבר יותר מ 1,700 יהודים הצליחו לשרוד במחתרת בברלין עד סוף המלחמה.

חשוב להבחין בין שלושה מספרים שונים.

לפני תחילת הגירושים הגדולים, באוקטובר 1941, חיו בברלין עשרות אלפי יהודים. יותר מ 60,000 יהודי ברלין גורשו בסופו של דבר לגטאות, לטרזיינשטט ולמחנות ההשמדה. רוב היהודים שנותרו בעיר בתחילת 1943 נעצרו בגל הגדול שנקרא Fabrikaktion, שהחל ב 27 בפברואר 1943.

במהלך כל תקופת הרדיפות מעריכים שעד כ 7,000 מיהודי ברלין ניסו בשלב כלשהו לרדת למחתרת. חלקם נתפסו תוך ימים או שבועות, אחרים החזיקו מעמד חודשים ושנים. לכן המספר הזה אינו מספר האנשים שהסתתרו בעיר ביום מסוים. מחקר של אתר ההנצחה להתנגדות הגרמנית מעריך שרק כ 1,700 מהם שרדו עד סוף המלחמה.

כאשר המשטר הכריז ביוני 1943 על ברלין כעיר שכמעט אינה מכילה עוד יהודים, יד ושם מציין שבפועל עדיין היו בעיר יותר מ 2,000 יהודים שחיו במחתרת. בנוסף לכך חיו בעיר באופן חוקי יחסית עוד כמה אלפי אנשים שסווגו כיהודים או כבעלי מוצא יהודי, בעיקר בני זוג בנישואים מעורבים ואנשים שסווגו לפי חוקי נירנברג בדרגות שונות של מוצא יהודי. הם אינם נכללים באותה קטגוריה של מסתתרים.

ואיך הסתתרו? כאן התמונה מעניינת מאוד, משום שהמילה ״הסתתרו״ קצת מטעה. לא כולם ישבו מאחורי קיר כפול או בעליית גג כמו אנה פרנק.

חלק אכן הסתתרו פיזית בעליות גג, מרתפים, חדרים אחוריים, דירות של גרמנים שהסכימו לסכן את חייהם, בתי קיץ קטנים בפרברי ברלין ומקומות עבודה. למשל, משפחת גולדשטיין הסתתרה בתחילה במקום מסתור קטן שנבנה בעליית גג. לאחר כשישה שבועות המקום התגלה בידי הגסטפו.

אבל דרך חשובה יותר הייתה פשוט להפוך ל״בלתי נראים״ בתוך העיר. בגרמנית כינו אותם U Boote, כלומר ״צוללות״. אדם יהודי היה מסיר את הטלאי הצהוב, משיג תעודת זהות מזויפת או משתמש בזהות של אדם אחר, משנה שם ומציג את עצמו כגרמני לא יהודי. האנונימיות של עיר ענקית כמו ברלין אפשרה זאת במידה מסוימת.

חלקם לא נשארו בשום מקום זמן רב. הם היו ישנים כמה לילות אצל אדם אחד, עוברים לדירה אחרת, אחר כך למרתף או לבית של מכר, ולעיתים מבלים שעות ארוכות ברחובות מפני שלא היה להם מקום בטוח להיות בו ביום. סיפורו של אריה מאיר, למשל, מתאר מעבר מתמיד בין מקומות, הפרדה בין בני המשפחה, עבודה מזדמנת ותקופות שבהן הסתובבו בחוץ כדי לא להיתפס.

הבעיה הגדולה ביותר הייתה לא רק מקום לישון, אלא קיום יומיומי. אדם שירד למחתרת איבד למעשה את תלושי המזון שלו ואת המסמכים הרשמיים. הוא היה צריך אוכל, כסף, בגדים, מקום רחצה ולעיתים מסמכים מזויפים. לכן כמעט תמיד נדרשה רשת של אנשים שאינם יהודים, או של יהודים אחרים במחתרת, שסיפקו מזון, כסף, מקום לינה ומסמכים.

היו גם יהודים שהתמחו בזיוף מסמכים. צ'יומה שנהאוס, למשל, היה גרפיקאי יהודי מברלין שחי בעצמו בזהות בדויה והכין מסמכים מזויפים לאחרים. הוא הפעיל תקופה מסוימת מקום עבודה חשאי ברובע מואביט, ובהמשך ברח מברלין בעזרת מסמכים מזויפים והגיע לשווייץ.

המצב היה מסוכן במיוחד משום שהגסטפו חיפש אחריהם באופן פעיל. יהודים שנתפסו במחתרת מופיעים גם בשילוחים המאוחרים מברלין, ולעיתים הם נתפסו בעקבות הלשנה מצד אזרחים גרמנים או משתפי פעולה יהודים. כאן בדיוק נכנסת לתמונה סטלה גולדשלג שעליה שאלת קודם. היא הייתה מסוגלת לזהות אנשים שהגסטפו עצמו לא היה מזהה כיהודים.

למעשה, הדבר המפתיע ביותר הוא שכדי לשרוד בברלין היה לעיתים בטוח יותר להיראות ברחוב כאדם רגיל מאשר לשבת במשך שנתיים במקום מסתור אחד. מי שהיה צעיר, דיבר גרמנית ברלינאית טבעית, לא נראה בעיני הסביבה כיהודי והחזיק במסמכים משכנעים יכול היה לנסוע בחשמלית, להיכנס לחנויות וללכת ברחובות. הסכנה הייתה שכל בדיקת מסמכים מקרית, שכן חשדן, מכר מן העבר או אדם כמו גולדשלג עלולים להביא למעצר.

וזה גם מסביר את המספר הקשה: מתוך עד כ 7,000 שניסו לחיות במחתרת בברלין לאורך התקופה, רק קצת יותר מ 1,700 שרדו. כלומר בערך אחד מכל ארבעה.

מאמר לגבי החיסונים

https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC11868741/

GPT:

 תקציר: המאמר מצביע על תופעה אמיתית בנתוני ONS: היחס בין תמותת מחוסנים ללא מחוסנים משתנה מאוד לאורך הזמן.

אבל הנתונים שבהם הוא משתמש אינם בנויים לקבוע אם החיסון עצמו מעלה תמותה, ו ONS עצמו מזהיר במפורש מפני פירוש כזה.

הבעיה המרכזית היא שקבוצות המחוסנים והלא מחוסנים משתנות בהרכבן לאורך הזמן מבחינת בריאות, שבריריות, קבלת מנות נוספות, זיהומים קודמים וגורמים נוספים.

לכן העלייה ב SMR שמצאו המחברים היא ממצא שראוי להסביר, אך אינה ראיה לכך שהחיסון גרם לעלייה בתמותה.

המסקנה המעשית שלהם בדבר צמצום חריף או עצירת מבצעי חיסון אינה נתמכת בעוצמה על ידי המחקר, והיא אינה תואמת את מכלול הראיות והעמדה הרפואית המקובלת כיום.

קראתי את הגרסה המלאה והמעודכנת של המאמר, כולל השיטות, התוצאות, הדיון והמגבלות, וגם בדקתי את המקור שעליו הוא מבוסס, כלומר הנתונים וההסברים המתודולוגיים של ONS. השורה התחתונה שלי היא שיש כאן ניתוח סטטיסטי מעניין של נתונים אמיתיים, אבל יש פער גדול בין הממצאים התיאוריים לבין המשמעות הסיבתית שהמאמר רומז עליה. ([PubMed Central (PMC)][1])

1. מה המחברים באמת מצאו

הם לקחו נתוני תמותה באנגליה מאפריל 2021 עד מאי 2023, וחילקו אנשים לפי גיל ולפי מצב חיסון. הם חישבו יחסי תמותה ומדד SMR בין המחוסנים לבין הלא מחוסנים.

התופעה המרכזית שהם מצאו היא מעניינת. בתחילת התקופה, תמותה בקרב מחוסנים הייתה לעיתים נמוכה באופן קיצוני מתמותת הלא מחוסנים, אפילו כשמסתכלים רק על תמותה שאינה מקורונה. בהמשך היחס עלה. בחלק מקבוצות הגיל הוא אף עבר את 1, כלומר שיעור התמותה המחושב בקרב המחוסנים נעשה גבוה מזה של הלא מחוסנים. ([PubMed Central (PMC)][1])

המחברים צודקים בנקודה חשובה מאוד: אין שום מנגנון סביר שבו חיסון נגד קורונה אמור להפחית באופן מיידי ובשיעורים עצומים מוות מסרטן, דמנציה, תאונות, מחלות כרוניות וכדומה. לכן כאשר מתקבל בתחילת הדרך יחס תמותה שאינה מקורונה הנמוך מאוד אצל המחוסנים, ברור שקיימת הטיה חזקה בנתונים.

במובן הזה המאמר מעלה שאלה לגיטימית בהחלט.

2. אבל מכאן מגיעה הבעיה העיקרית

המחברים עושים מהלך לוגי שאינו מתחייב מהנתונים.

הם אומרים למעשה: אם בתחילת התקופה קיימת הטיה חזקה לטובת המחוסנים, ייתכן שגם בהמשך הנתונים ממשיכים להמעיט בסיכון שלהם. מכאן הם מתייחסים לעלייה המאוחרת ביחסי התמותה כאל תופעה מדאיגה במיוחד.

אבל אי אפשר להסיק זאת.

עצם העובדה שקיימת הטיה אינה אומרת שההטיה נשארת באותו כיוון ובאותו גודל במשך שנתיים.

להפך, במקרה הזה יש סיבה חזקה מאוד לצפות שההטיות עצמן ישתנו לאורך הזמן.

ONS עצמו מסביר שהרכב קבוצות החיסון משתנה כתוצאה מתהליך החיסון. אנשים חולים מאוד עשויים לדחות חיסון. אנשים בריאים יחסית מגיעים לקבל מנה. אנשים שקיבלו שתי מנות ממשיכים בהמשך למנה שלישית ויוצאים מקבוצת שתי המנות. אנשים שנשארים במשך חודשים בקבוצת מנה אחת או שתי מנות עשויים להיות שונים מאוד מאלה שהמשיכו לקבל מנות נוספות. ONS מציין במפורש שגם בריאותם הירודה של אנשים שאינם ממשיכים למנה הבאה יכולה להעלות את שיעור התמותה בקבוצות מסוימות. ([לשכה למידות לאומיות][2])

זה קריטי להבנת הגרפים.

3. דוגמה שממחישה את הבעיה

נניח שיש מיליון אנשים שקיבלו שתי מנות.

בהתחלה יש בתוך הקבוצה אנשים בריאים מאוד, בריאים פחות וחולים.

כעבור כמה חודשים רוב הבריאים ממשיכים למנה שלישית.

ברגע שהם מקבלים אותה, מבחינת מאגר הנתונים הם כבר אינם נמצאים בקבוצת שתי המנות.

מי נשאר מאחור?

באופן פוטנציאלי שיעור גבוה יותר של אנשים מבוגרים, שבריריים, אנשים שחלו, אנשים שנמנעו ממנה נוספת מסיבות רפואיות ואנשים הקרובים יותר למוות.

אפשר לכן לקבל עלייה הדרגתית בתמותה של קבוצת שתי המנות גם אם למנה השנייה אין שום השפעה מזיקה על התמותה.

זו אחת הסיבות לכך שהשוואת הקבוצות האלה לאורך זמן מסוכנת מאוד מבחינה אפידמיולוגית.

ONS עצמו אומר שהנתונים אינם מדד ליעילות החיסון ושגורמים כמו מצב בריאותי, רמות הדבקה, וריאנטים, חסינות מזיהומים קודמים והרכב משתנה של הקבוצות משפיעים על המספרים. ([לשכה למידות לאומיות][2])

4. גם המאמר עצמו למעשה מודה שהבעיה קיימת

בגרסה המעודכנת המחברים כותבים שאין להם נתוני פרט שמאפשרים לדעת בדיוק מתי כל אדם עבר מקבוצת חיסון אחת לאחרת.

אין להם נתוני תחלואה מספקים.

אין להם אפשרות לתקן את הניתוח למחלות רקע.

הם עצמם אומרים שהערכים הנמוכים מאוד בתחילת הדרך ככל הנראה משקפים הבדלים בהרכב הבריאותי של הקבוצות ואת אפקט המתחסן הבריא. ([PubMed Central (PMC)][3])

זו אינה מגבלה קטנה.

זו מגבלה שנוגעת בדיוק לשאלה המרכזית שהמחקר מנסה לענות עליה.

אם אינך יודע אם קבוצת המחוסנים וקבוצת הלא מחוסנים דומות מבחינת מצב בריאותי, אינך יכול לקחת הבדל בתמותה ביניהן ולהפוך אותו להשפעה של החיסון.

5. נקודה נוספת שמטרידה אותי היא הרגרסיה הליניארית

המחברים לקחו את ה SMR החודשי והתאימו לו קו מגמה ליניארי.

לאחר מכן, כאשר הקו עדיין לא הגיע ל 1 בתקופת המחקר, הם האריכו אותו אל העתיד וחישבו מתי צפויה נקודת החצייה.

לדוגמה, על בסיס נתונים שהסתיימו במאי 2023 הם חישבו נקודות חצייה עתידיות שבחלק מהמקרים הגיעו ל 2024 ול 2025. ([PubMed Central (PMC)][3])

זה בעייתי מאוד.

אין סיבה ביולוגית או אפידמיולוגית להניח שהיחס אמור להמשיך לעלות בקו ישר.

שינוי כזה יכול לנבוע משינוי בהרכב האוכלוסייה, מעבר בין קבוצות חיסון, גל קורונה, עונתיות, מספר האנשים שנותר בכל קטגוריה, זיהומים קודמים ועוד.

R² גבוה אומר שהקו מתאים היטב לנקודות בתקופה שנמדדה.

הוא אינו אומר שהקו ימשיך באותו מסלול בעתיד, ובוודאי אינו מוכיח מנגנון סיבתי.

6. יש גם החלטה מתודולוגית חריגה לגבי מספרי תמותה קטנים

ONS מסמן שיעורי תמותה המבוססים על פחות מ 20 מקרי מוות כלא אמינים מספיק.

המחברים החליטו בכל זאת להשתמש בחלק מהנתונים כאשר היו לפחות 10 מקרי מוות, מתוך רצון לזהות מגמות. ([PubMed Central (PMC)][3])

זה אינו בהכרח פסול כניתוח חקרני, אבל הוא מגדיל מאוד את התנודתיות ואת אי הוודאות, במיוחד בקבוצות הצעירות ובקטגוריות חיסון קטנות.

לכן הייתי מתייחס בזהירות מיוחדת לממצאים בגילאי 18 עד 39.

7. ההטיה של המתחסן הבריא היא אמיתית

בנקודה הזו אני דווקא מסכים עם המחברים.

תופעת Healthy Vaccinee Effect מוכרת היטב באפידמיולוגיה.

אדם שמגיע לקבל חיסון היום הוא, בממוצע, פחות סביר להיות גוסס, מאושפז, עם זיהום חריף או במצב רפואי קשה מאוד באותו יום.

רופא גם עשוי לדחות חיסון אצל אדם חולה מאוד.

לכן במשך השבועות הראשונים אחרי החיסון מתקבלת לעיתים תמותה נמוכה באופן בלתי מציאותי.

ONS עצמו מצא בדיוק את התופעה הזאת והזהיר מפניה בזמן אמת. ([לשכה למידות לאומיות][2])

מחקר אוכלוסייה גדול מצ'כיה שפורסם מאוחר יותר מצא גם הוא דפוסים חזקים של אפקט המתחסן הבריא ושינויים בהרכב הקבוצות. כלומר, עצם הדפוסים המוזרים שמוצגים במאמר בהחלט אינם המצאה של המחברים. ([PubMed Central (PMC)][4])

אבל זה מוביל למסקנה שצריך להשתמש בתכנון מחקר טוב יותר.

לא למסקנה שהחיסון הוא שגרם לעלייה המאוחרת.

8. מה קורה כשמשתמשים בשיטות מחקר שמנסות להתגבר על ההטיה הזאת

כאן התמונה משתנה משמעותית.

במחקר של Vaccine Safety Datalink בארצות הברית השתמשו בשיטת Self Controlled Case Series. במקום להשוות אדם מחוסן לאדם אחר שאינו מחוסן, משווים תקופות שונות אצל אותו אדם. בכך נפטרים מחלק גדול מההבדלים הקבועים בין בני אדם.

המחקר לא מצא עלייה בתמותה מכל הסיבות, בתמותה שאינה מקורונה או בארבעה סוגים של תמותה לבבית לאחר החיסונים. ([PubMed][5])

מחקר ארצי מהולנד שפורסם ב 2026, שכלל מאות אלפי מקרי מוות, השתמש גם הוא בתכנון המבוסס על השוואה בתוך אותו אדם. הוא לא מצא עודף תמותה לאחר החיסון. לעומת זאת לאחר זיהום מאומת בקורונה נמצאה עלייה חדה מאוד בסיכון למוות. המחברים הגיעו למסקנה שהחיסונים אינם מסבירים את עודף התמותה שנצפה בתקופת המגפה. ([PubMed Central (PMC)][6])

מחקר איטלקי גדול מאוד מ 2026, הכולל יותר מ 7.6 מיליון מחוסנים, השתמש גם בהתאמת אנשים וגם בהשוואה בתוך אותו אדם ולא מצא אות של עלייה קצרת טווח בתמותה לאחר החיסון. ([ScienceDirect][7])

9. ומה לגבי הניסויים האקראיים המקוריים

גם כאן חשוב לדייק.

הניסויים האקראיים הראשונים לא היו גדולים מספיק ולא נמשכו מספיק זמן כדי לתת הערכה מאוד מדויקת של תמותה מכל הסיבות.

בסקירה שיטתית של ניסויים אקראיים, בחיסוני mRNA התקבל RR של 0.63 לתמותה מכל הסיבות, אבל רווח הסמך היה רחב מאוד, 0.21 עד 1.84.

כלומר הניסוי לא הוכיח ירידה בתמותה מכל הסיבות, אבל גם לא הציג אות של עלייה מובהקת בתמותה. ([PubMed Central (PMC)][8])

זו נקודה חשובה כדי לא ללכת לקיצוניות השנייה ולומר שהניסויים המקוריים לבדם הכריעו לחלוטין את שאלת התמותה.

10. ומה לגבי תופעות לוואי אמיתיות

הקונצנזוס הרפואי אינו אומר שהחיסונים נטולי סיכון.

קיים קשר סיבתי בין חיסוני mRNA לבין מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס נדירות, במיוחד אצל נערים וגברים צעירים ולאחר מנות מסוימות.

בחיסוני וקטור מסוג AstraZeneca ו Janssen נמצא סיכון נדיר לקרישיות עם ירידה בטסיות.

בחיסון Janssen נמצא גם אות לסיכון מוגבר לתסמונת Guillain Barré.

הסיכונים האלה הביאו בפועל לשינויים בהמלצות ובשימוש בסוגי החיסונים. ([CDC][9])

כלומר מערכת המעקב כן גילתה תופעות לוואי נדירות כאשר הן היו קיימות.

11. כיצד המאמר משתווה לקונצנזוס המדעי והרפואי כיום

כאן הפער משמעותי.

WHO פרסם ביולי 2026 נייר עמדה מעודכן לאחר יותר מחמש שנות נתוני בטיחות. הוא עדיין קובע שלחיסוני קורונה יש פרופיל בטיחות חיובי ושהראיות מהעולם האמיתי מראות הפחתה במחלה קשה ובמוות מקורונה. ([ארגון הבריאות העולמי][10])

אבל יש שינוי חשוב לעומת 2021.

הרפואה העולמית כיום אינה אומרת בהכרח שכל אדם בעולם צריך לקבל שוב ושוב חיסון.

WHO עבר למדיניות ממוקדת סיכון. העדיפות הגבוהה היא לקשישים, אנשים עם מחלות רקע משמעותיות, מדוכאי חיסון ודיירי מוסדות. לגבי אוכלוסיות בסיכון נמוך יותר ההמלצות מותאמות הרבה יותר למצב המקומי ולמאפייני האדם. ([ארגון הבריאות העולמי][10])

כלומר חלק מהרוח של הטענה שהמדיניות צריכה להיות פחות גורפת כבר קיים במיינסטרים הרפואי.

אבל הסיבה לכך היא שינוי ביחס תועלת מול סיכון בעידן של חסינות אוכלוסייה גבוהה, ירידה בסיכון למחלה קשה אצל צעירים והצורך למקד משאבים.

לא משום שהוכח שהחיסונים גורמים לעודף תמותה.

12. ומה לגבי הטענה שהחיסונים עצמם גרמו לעודף התמותה של 2021 עד 2023

זו אינה הדעה המקובלת כיום במדע.

מחקרים שונים מצאו גורמים משמעותיים אחרים לעודף התמותה בתקופה הזאת, כולל קורונה עצמה, השלכות עקיפות של המגפה, הפרעות במערכת הבריאות וגלי חום קשים.

למשל, מחקר ב Nature Medicine העריך יותר מ 60 אלף מקרי מוות הקשורים לחום באירופה בקיץ 2022 בלבד. ([Nature][11])

במקביל, מחקרי יעילות ומודלים אפידמיולוגיים מעריכים שהחיסונים דווקא מנעו מספר גדול מאוד של מקרי מוות מקורונה. מחקר בינלאומי ב Lancet Infectious Diseases העריך שבשנת החיסונים הראשונה נמנעו כ 14.4 מיליון מקרי מוות לפי מקרי המוות המדווחים, ועד כ 19.8 מיליון אם משתמשים באומדן עודף התמותה. אלה כמובן תוצאות של מודל ולא ספירה ישירה, ולכן אין להתייחס למספר המדויק כעובדה מוחלטת, אבל הכיוון תואם שורה ארוכה של מחקרי יעילות. ([PubMed][12])

13. ומה שווה העובדה שהמאמר עבר ביקורת עמיתים

המאמר פורסם ב F1000Research ובגרסה השנייה רשום כמי שקיבל אישור משני סוקרים. ([F1000 Research][13])

זה בהחלט עדיף על פוסט בבלוג או ניתוח אנונימי.

אבל Peer Review אינו אומר שהמסקנה הפכה לקונצנזוס מדעי.

אחד הסוקרים ציין במפורש הסתייגויות משמעותיות לגבי חלק מהעבודה. ([BIKNotes][14])

ובתחום כזה, משקל הראיה נקבע הרבה יותר לפי איכות התכנון, היכולת לשלוט במשתנים מתערבים, שחזור התוצאה במחקרים עצמאיים והתאמה לכלל הספרות מאשר לפי עצם העובדה ששני סוקרים אישרו מאמר.

14. לכן הייתי מפריד בין ארבע מסקנות של המאמר

הטענה שיש דפוסים מוזרים ומשתנים מאוד בנתוני ONS לפי סטטוס חיסון היא נכונה.

הטענה שהנתונים סובלים מהטיות משמעותיות היא נכונה מאוד ואף נתמכת על ידי ONS עצמו.

הטענה שכדאי להמשיך לחקור תמותה מכל הסיבות באמצעות נתוני פרט איכותיים היא סבירה לחלוטין.

אבל הטענה שהדפוס הוא ראיה משמעותית לכך שחיסוני קורונה הגדילו תמותה, ובוודאי שהממצא מצדיק עצירה או הקפאה של מבצעי חיסון, אינה נובעת מהנתונים שהמאמר מנתח.

אם הייתי צריך לתת ציון לכוח הראיות של המאמר לשאלה המצומצמת "האם יש משהו מוזר בנתוני ONS שדורש הסבר", הייתי נותן לו ציון גבוה.

לשאלה "האם החיסונים גרמו לעלייה בתמותה מכל הסיבות", הייתי מדרג את הראיה שהמאמר מספק כנמוכה מאוד.

והראיות המצטברות ממחקרים בעלי תכנון מתאים יותר, ממערכות בטיחות ומגופי בריאות מרכזיים אינן תומכות כיום במסקנה של עלייה כללית בתמותה בגלל חיסוני קורונה. במקביל, הן בהחלט מכירות בתופעות לוואי נדירות ומוכחות ובכך שהצורך בחיסון נוסף צריך כיום להיות מותאם הרבה יותר לגיל ולסיכון האישי. ([CDC][9])

בקיצור, כאן יש אי הבנה חשובה: המאמר הזה לא בדק תמותה מקורונה לפי מצב חיסון.

המחברים כותבים במפורש שהם לא ניתחו את המשתנה "Deaths involving COVID 19", בין השאר בגלל מספרים קטנים בחלק מהקבוצות. ([PubMed Central (PMC)][1])

מה שהם השוו הוא תמותה מכל הסיבות ותמותה שאינה מקורונה.

לכן אי אפשר להסיק מהמאמר הזה שמחוסנים מתו מקורונה יותר מלא מחוסנים.

הנתון שראית על תמותה גבוהה יותר מתייחס בעיקר לקבוצות של מנה אחת או שתי מנות ולתמותה מכל הסיבות או מסיבות שאינן קורונה.

וזה למעשה מבהיר חלק גדול מהבלבול.

המחברים כותבים במפורש שבקרב מי שקיבלו מנה אחת, ובתקופות מסוימות גם בקרב מי שקיבלו שתי מנות, שיעורי התמותה מכל הסיבות והתמותה שאינה מקורונה היו גבוהים יותר מאשר אצל הלא מחוסנים. ([PubMed Central (PMC)][2])

אבל צריך לשים לב למשהו קריטי: בשנת 2022 אדם שנשאר בקטגוריה "שתי מנות" במשך זמן רב כבר לא היה אדם טיפוסי שקיבל שתי מנות.

רבים מהאנשים הבריאים שקיבלו שתי מנות המשיכו למנה שלישית ולכן נעלמו מקבוצת שתי המנות. מי שנשאר מאחור יכול היה להיות קבוצה מיוחדת, למשל אנשים חולים, שבריריים, אנשים שלא יכלו לקבל מנה נוספת או אנשים שבחרו להפסיק להתחסן.

לכן מתקבל מצב שנראה לכאורה פרדוקסלי:

בתחילת מבצע החיסונים יכול להיות "אפקט המתחסן הבריא", כלומר האנשים שמגיעים לקבל חיסון באותו זמן בריאים יותר בממוצע מאנשים שלא התחסנו.

אבל חודשים רבים לאחר מכן, הקבוצה שנשארת עם מנה אחת או שתי מנות יכולה דווקא להפוך לקבוצה פחות בריאה, משום שהבריאים יותר עברו לקבוצת שלוש מנות.

לכן אין סתירה בכך שאותו מאגר נתונים מראה בתחילה יתרון עצום למחוסנים ובהמשך תמותה גבוהה בקבוצות מסוימות של מספר מנות.

וזה בדיוק אחד הדברים שמקשים מאוד להסיק ממנו סיבתיות.

יש עוד נקודה חשובה מאוד: המחברים עצמם מודים שאין להם נתונים אישיים שמאפשרים לדעת מתי בדיוק כל אדם עבר מקבוצת חיסון אחת לאחרת, ושאין להם נתוני מחלות רקע מספיקים כדי לתקן את ההשוואה. הם מגדירים זאת כמגבלה של המחקר. ([PubMed Central (PMC)][2])

כלומר, אם השאלה היא:

"האם המאמר הראה שמחוסנים מתו מקורונה יותר מלא מחוסנים?"

התשובה היא לא. הוא אפילו לא ביצע את הניתוח הזה.

אם תרצה, אני יכול להסביר גם את השאלה היותר מעניינת: איך ייתכן שבנתוני ONS המקוריים בתקופות מסוימות באמת רואים יותר מקרי מוות מקורונה במספרים מוחלטים אצל מחוסנים, ובכל זאת זה לא אומר שהחיסון העלה את הסיכון למות מקורונה.

[1]: https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC11868741.1/?utm_source=chatgpt.com "All-cause mortality according to COVID-19 vaccination status: An analysis of the UK office for National statistics public data - PMC"

[2]: https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC11868741/?utm_source=chatgpt.com "All-cause mortality according to COVID-19 vaccination status: An analysis of the UK office for National statistics public data - PMC"

[1]: https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC11868741/?utm_source=chatgpt.com "All-cause mortality according to COVID-19 vaccination status: An analysis of the UK office for National statistics public data - PMC"

[2]: https://www.ons.gov.uk/peoplepopulationandcommunity/birthsdeathsandmarriages/deaths/bulletins/deathsinvolvingcovid19byvaccinationstatusengland/deathsoccurringbetween1january2021and31march2022?utm_source=chatgpt.com "Deaths involving COVID-19 by vaccination status, England - Office for National Statistics"

[3]: https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC11868741.1/?utm_source=chatgpt.com "All-cause mortality according to COVID-19 vaccination status: An analysis of the UK office for National statistics public data - PMC"

[4]: https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC12243391/?utm_source=chatgpt.com "The Mirror of Erised: a retrospective population-wide study of Czech all-cause mortality data by COVID-19 vaccination status - PMC"

[5]: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38388239/?utm_source=chatgpt.com "Mortality risk after COVID-19 vaccination: A self-controlled case series study - PubMed"

[6]: https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC12975842/?utm_source=chatgpt.com "COVID-19 vaccination and short-term mortality risk: a nationwide self-controlled case series study in The Netherlands - PMC"

[7]: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0163445326000940?utm_source=chatgpt.com "All-cause mortality within seven days of COVID-19 vaccination: A matched cohort and self-controlled case series study in Lombardy, Italy - ScienceDirect"

[8]: https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/8782520/?utm_source=chatgpt.com "Vaccines to prevent COVID-19: A living systematic review with Trial Sequential Analysis and network meta-analysis of randomized clinical trials - PMC"

[9]: https://www.cdc.gov/vaccine-safety/vaccines/covid-19.html?utm_source=chatgpt.com "Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) Vaccine Safety | Vaccine Safety | CDC"

[10]: https://www.who.int/teams/immunization-vaccines-and-biologicals/diseases/covid-19-%28corona-virus%29?utm_source=chatgpt.com "Immunization, Vaccines and Biologicals"

[11]: https://www.nature.com/articles/s41591-023-02419-z?utm_source=chatgpt.com "Heat-related mortality in Europe during the summer of 2022 | Nature Medicine"

[12]: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35753318/?utm_source=chatgpt.com "Global impact of the first year of COVID-19 vaccination: a mathematical modelling study - PubMed"

[13]: https://f1000research.com/articles/13-886/v2?utm_source=chatgpt.com "All-cause mortality according to COVID-19... | F1000Research"

[14]: https://www.biknotes.com/_files/ugd/b8b6dc_ffb7805300be4dd69e7842816704c89f.pdf?utm_source=chatgpt.com "F1000Research 2025, 13:886 Last updated: 27 FEB 2025"

קאתי אנגלברג

 סכם ב 5 שורות כל אחת מהשערוריות שהיתה מעורבת בהן והאם היא ממוצא יהודי?

GPT:

הדיווח נכון: קאת'י אנגלברט הודיעה ב 4 בספטמבר 2026 שתפרוש מתפקידה ב 31 בדצמבר 2026, אחרי כשבע שנים וחצי. ([WNBA][1])

מצד אחד, תקופתה הייתה תקופת הצמיחה העסקית הגדולה בתולדות ה WNBA, כולל התרחבות, חוזי שידור ושכר שחקניות גבוה בהרבה. ([Reuters][2])

מצד שני, בשנים האחרונות נוצר משבר אמון ממשי בינה לבין חלק ניכר מהשחקניות, בעיקר סביב תקשורת, שיפוט, בטיחות ושכר. ([ESPN.com][3])

בעניין אנס קאנטר חשוב לדייק: לא היה עימות אישי מרכזי בינו לבין אנגלברט; העימות הישיר שלו היה עם נטשה קלאוד ושיקגו סקיי. ([Reuters][4])

לגבי מוצא יהודי, לא מצאתי מקור ביוגרפי אמין הקובע שהיא יהודייה או ממוצא יהודי, ולכן אין בסיס לקבוע זאת.

המחלוקות המרכזיות המתועדות:

1. פרשת קייטלין קלארק ואנג'ל ריס והתגובה לגזענות, 2024

   אנגלברט נשאלה על ההתקפות הגזעניות, המיזוגיניות וההומופוביות סביב היריבות בין קלארק לריס.

   במקום לגנות אותן מיד, היא דיברה על כך שיריבות מושכת קהל והשוותה את המצב ליריבות לארי בירד ומג'יק ג'ונסון.

   איגוד השחקניות תקף אותה וטען שהתשובה הנכונה הייתה גינוי חד משמעי של ההתעללות בשחקניות.

   גם שחקניות בכירות, ובהן בריאנה סטיוארט, אמרו בפומבי שהתאכזבו מהתגובה שלה.

   אנגלברט פרסמה לאחר מכן הבהרה שלפיה אין מקום לגזענות או לשנאה בליגה. ([Los Angeles Times][5])

2. ההתנגשות החריפה עם נפיסה קולייר, 2025

   קולייר, אחת מכוכבות הליגה, כינתה את הנהגת ה WNBA "ההנהגה הגרועה בעולם" והאשימה אותה ברשלנות.

   היא טענה שאנגלברט אמרה לה שרק מפסידות מתלוננות על שופטים, טענה שאנגלברט חלקה על האופן שבו תוארה השיחה.

   קולייר טענה גם שאנגלברט אמרה שקלארק צריכה להכיר תודה לליגה על הכנסותיה מחוץ למגרש.

   לדבריה, אנגלברט אף אמרה שהשחקניות צריכות להודות על ברכיהן על עסקת זכויות השידור שהשיגה עבורן.

   הביקורת זכתה לתמיכה משחקניות בכירות אחרות, ואנגלברט הודתה לבסוף שהיא חייבת לשפר את יחסיה עם השחקניות. ([Sports Business Journal][6])

3. משבר השיפוט והמשחק הפיזי

   במהלך 2025 התלוננו שחקניות ומאמנים שוב ושוב על חוסר עקביות בשיפוט ועל משחק פיזי שהשופטים אינם שולטים בו.

   מאמנת מינסוטה שריל ריב כינתה את בחירת צוות השופטים למשחק פלייאוף "רשלנות מקצועית" ונענשה בהשעיה ובקנס.

   קולייר טענה שאנגלברט התייחסה בזלזול לתלונות על השיפוט במקום להכיר בבעיה מערכתית.

   גם ב 2026 נמשכו הטענות סביב פגיעות בקלארק ואחרות, כאשר לעיתים עבירות חמורות הוחמרו רק לאחר בדיקה מאוחרת.

   אנגלברט הודתה שיש צורך בשיפור, והליגה החלה לבצע שינויים והקימה מנגנונים לשיפור השיפוט. ([NBA.com][7])

4. אליסה תומאס, ההשעיה ואיומי המוות, 2026

   תומאס הושעתה למשחק אחרי שמגע שלה באגרוף בגרונה של קייטלין קלארק סווג בדיעבד כעבירה חמורה.

   תומאס התלוננה שלא נמסר לה על ההשעיה בצורה ראויה ושהיא גילתה עליה זמן קצר לפני הפרסום הפומבי.

   לאחר מכן היא קיבלה איומי מוות, הודעות גזעניות והטרדות ואף טענה שכתובות אישיות הופצו ברשת.

   היא תקפה ישירות את אנגלברט ואמרה שהקומישנרית לא יצרה איתה קשר בזמן שהאיומים התרחשו.

   רק לאחר הביקורת החריפה פרסמה הליגה גינוי והגבירה את הדיונים עם איגוד השחקניות על אבטחה והטרדות. ([The Guardian][8])

5. מאבק השכר והסכם העבודה

   עם הזינוק בהכנסות ובשווי הקבוצות טענו השחקניות שחלקן בהכנסות נשאר קטן מדי.

   באולסטאר 2025 כל השחקניות עלו לחימום בחולצות שעליהן נכתב "Pay Us What You Owe Us".

   יותר מארבעים שחקניות השתתפו קודם לכן בפגישת משא ומתן עם הליגה, שחלקן תיארו כהזדמנות מבוזבזת.

   העימות עם אנגלברט הפך לסמל לנתק שבין הנהלת הליגה לבין השחקניות, והמשא ומתן נמשך חודשים.

   בסופו של דבר נחתם במרץ 2026 הסכם מהפכני שהעלה את השכר הממוצע לכ 583 אלף דולר ואת שכר המקסימום ל 1.4 מיליון. ([ESPN.com][9])

6. סוגיית הטרנסג'נדריות ואנס קאנטר, 2026

   הוויכוח התלקח לאחר שסופי קנינגהם התבטאה נגד השתתפות נשים טרנסג'נדריות בספורט נשים, ואנגלברט הודיעה שהליגה תדון בנושא.

   הסכם הליגה אומר שרק נשים רשאיות לשחק ב WNBA, אך אינו מגדיר במפורש את המונח לפי מין ביולוגי או זהות מגדרית.

   אנס קאנטר פרידום ורויס וייט הצהירו באופן פרובוקטיבי שהם מזדהים כנשים וטענו שהם זכאים להיכנס לדראפט.

   מאוחר יותר קאנטר הגיע למשחק בחולצה שעליה הגדרה של אישה כנקבה אנושית בוגרת, התעמת עם נטשה קלאוד והוצא מהאולם.

   לכן נכון לומר שאנגלברט הייתה מעורבת בוויכוח המדיניות, אבל לא שהיה בינה לבין קאנטר עימות אישי ישיר. ([The Washington Post][10])

7. פרשת הטיסות הפרטיות של ניו יורק ליברטי

   ב 2021 בעלי ניו יורק ליברטי סיפקו לשחקניות טיסות צ'רטר פרטיות בניגוד להסכם הקיבוצי, משום שהדבר נחשב יתרון תחרותי.

   הליגה שקלה עונשים כבדים מאוד ובסופו של דבר הטילה על המועדון קנס חסר תקדים של 500 אלף דולר.

   אנגלברט ספגה ביקורת גם מפני שבאותה תקופה טענה שהליגה אינה יכולה להרשות לעצמה טיסות פרטיות לכל הקבוצות.

   התוצאה נראתה אבסורדית בעיני חלק מהשחקניות: קבוצה נענשה על כך שנתנה להן תנאי נסיעה טובים ובטוחים יותר.

   כעבור כשנתיים הליגה שינתה כיוון ובתקופת אנגלברט עצמה הנהיגה בסופו של דבר טיסות צ'רטר לכל הקבוצות. ([SI][11])

8. פרשת דיריקה המבי וההיריון

   המבי טענה שלאס וגאס אייסס התעמרה בה והפלתה אותה לאחר שגילתה שהיא בהיריון, ולאחר מכן העבירה אותה לקבוצה אחרת.

   ה WNBA חקרה את הפרשה והשעיתה את המאמנת בקי האמון לשני משחקים וכן הענישה את הקבוצה.

   המבי טענה שהחקירה של הליגה הייתה לקויה והגישה תביעה גם נגד ה WNBA, כך שהפרשה הגיעה ישירות להנהגה בתקופת אנגלברט.

   עם זאת, כאן חשוב במיוחד לא להגזים: במאי 2025 בית משפט פדרלי דחה את הטענות נגד ה WNBA וקבע שהמבי לא ביססה אותן במידה מספקת.

   התביעה נגד האייסס המשיכה ולאחר מכן הסתיימה בהסכמה, ולכן אין בסיס לומר שנקבע משפטית שאנגלברט או הליגה הפלו את המבי. ([ESPN.com][12])

המסקנה שלי היא שהמונח "שערוריות" קצת חזק לגבי חלק מהמקרים. הסיפור המרכזי של אנגלברט הוא פרדוקס ברור: מבחינה עסקית היא הייתה קומישנרית מצליחה מאוד, ואולי המצליחה ביותר בתולדות הליגה, אבל מבחינת ניהול היחסים עם השחקניות נוצרה אצלה בעיית אמון עמוקה. אפילו בקיץ 2026 אייז'ה וילסון אמרה למעשה שהיא רוצה הנהגה שמראה לשחקניות שהיא שומעת ורואה אותן כאנשים ולא רק כספורטאיות. ([CBS Sports][13])

ולגבי היהדות: בדקתי גם מקורות ביוגרפיים. אין מקור אמין שמצאתי שבו אנגלברט מגדירה את עצמה כיהודייה או שבו מצוין מוצא יהודי במשפחתה. לכן התשובה המדויקת היא לא "לא", אלא "אין ראיה פומבית אמינה לכך".

 

הקונצפציה האמריקנית בקוריאה

   

הקונצפציה האמריקנית בקוריאה, מאד דומה לקונצפציה הישראלית ב 7.10

הם ידעו שהסינים שם, אך לא האמינו למה שידעו

 הכשל המודיעיני שקדם להתערבות הסינית במלחמת קוריאה

ההפתעה הסינית בנובמבר 1950 מוצגת לעיתים כסיפור פשוט: מאות אלפי חיילים חצו בחשאי את נהר היאלו, נעלמו מעיני מטוסי הסיור האמריקאיים, ואז הגיחו מן ההרים והסתערו על כוחות האו"ם שלא ידעו כלל שסין נכנסה למלחמה. יש אמת בתיאור הזה, אך הוא מחמיץ את עיקרו של הכשל.

האמריקאים לא הופתעו מעצם נוכחותם של חיילים סינים בקוריאה. עוד לפני המתקפה הגדולה היו בידיהם אזהרות דיפלומטיות מפורשות, הערכות על מאות אלפי חיילים סינים במנצ'וריה, יירוטי תקשורת, דיווחי סוכנים, תצפיות אוויריות, שבויים סינים, זיהוי של יחידות סיניות שלמות ועדויות מקרבות שבהם הובסו יחידות דרום קוריאניות ואמריקאיות. מה שהם לא הבינו היה משמעות המידע.

זו הייתה פחות הפתעה של איסוף ויותר הפתעה של פרשנות. המידע העובדתי הצטבר, אבל הוכנס שוב ושוב למסגרת מחשבתית שקבעה מראש כי סין אינה מתכוונת, אינה מסוגלת או אינה מעזה לפתוח במלחמה רחבת היקף נגד ארצות הברית. כאשר העובדות סתרו את המסגרת הזאת, האמריקאים לא שינו מיד את המסגרת. הם שינו את ההסבר לעובדות.

 הניצחון באינצ'ון והתחושה שהמלחמה כבר הוכרעה

בספטמבר 1950 השתנה לחלוטין מצבה של המלחמה. לאחר חודשים שבהם נדחקו הכוחות האמריקאיים והדרום קוריאניים אל מתחם פוסאן, הנחיתה באינצ'ון ב־15 בספטמבר הביאה להתמוטטות החזית הצפון קוריאנית. כוחות האו"ם פרצו ממתחם פוסאן, שחררו את סיאול ורדפו צפונה אחר שרידי צבא קוריאה הצפונית.

בסוף ספטמבר נראה היה כי המלחמה הוכרעה. הצבא הצפון קוריאני חדל למעשה להתקיים ככוח מאורגן מדרום לקו הרוחב 38, עשרות אלפי חיילים נשבו, ויחידות האו"ם התקדמו במהירות לעבר פיונגיאנג. לאחר חודשים של כמעט אסון, עבר הפיקוד האמריקאי בתוך שבועות ספורים לאווירה של ניצחון מוחלט. ([מרכז ההיסטוריה הצבאית של צבא ארה"ב][1])

הצלחת אינצ'ון חיזקה מאוד את מעמדו של הגנרל דאגלס מקארתור. תוכנית הנחיתה שלו נחשבה קודם לכן מסוכנת ביותר, אך הצלחתה העניקה לו יוקרה כמעט בלתי מוגבלת. ההיסטוריה הרשמית של צבא ארצות הברית מתארת כיצד וושינגטון, על אף הסתייגויות מסוימות, העניקה לו מרחב פעולה רחב כדי להשלים את כיבוש צפון קוריאה לפני סוף השנה. ([מרכז ההיסטוריה הצבאית של צבא ארה"ב][2])

האווירה הזאת השפיעה ישירות על המודיעין. השאלה המרכזית כבר לא הייתה האם נכון להתקדם עד גבול סין, אלא באיזו מהירות ניתן להשלים את המשימה. מידע על התערבות סינית נתפס כמכשול זמני בדרך לניצחון שכבר הושג בעיקרו, ולא כאפשרות המחייבת בחינה מחדש של התוכנית כולה.

 מה היה ידוע על ריכוז הכוחות במנצ'וריה

כבר במהלך הקיץ ידעו האמריקאים שסין מעבירה כוחות גדולים לצפון מזרח המדינה. יירוטי תקשורת הצביעו על תנועת יחידות שדה סיניות לכיוון מנצ'וריה. בסוף אוגוסט העריך מודיעין פיקוד המזרח הרחוק כי באזור הסמוך לקוריאה נמצאים כ־246 אלף חיילים סדירים של צבא השחרור העממי ועוד כ־374 אלף אנשי כוחות ביטחון ומיליציה. כלומר, הפיקוד האמריקאי ידע חודשים לפני המתקפה כי סין בונה מאגר צבאי עצום ליד זירת הלחימה. ([הסוכנות המרכזית למודיעין][3])

ב־8 בספטמבר קבע מזכר מודיעין של הסי איי איי כי התערבות סינית נמצאת בהחלט בתחום היכולת הצבאית של בייג'ינג. המזכר ציין כי ריכוז הכוחות במנצ'וריה והאשמותיה הפומביות של סין נגד פעילות אמריקאית סמוך לגבולה עלולים להיות הכנה למהלך גלוי. אלא שלצד ההתרעה הוצמדה מסקנה מרגיעה: התערבות גלויה תדרוש, לפי ההערכה האמריקאית, אישור סובייטי ונכונות להסתכן במלחמה כללית. ([הסוכנות המרכזית למודיעין][3])

כאן כבר הופיעה ליבת הקונספציה. המנתחים לא התעלמו מן היכולת הסינית. הם הכירו בה. אך הם הפרידו בין יכולת ובין כוונה, וקבעו שהכוונה תלויה בהחלטה סובייטית לפתוח למעשה במלחמת עולם.

 האזהרות הדיפלומטיות היו מפורשות

בייג'ינג לא שמרה לחלוטין על שתיקה. במהלך ספטמבר ואוקטובר היא העבירה סדרת אזהרות פומביות וחשאיות. גורמים סינים הודיעו לשגריר הודו בבייג'ינג כי סין לא תאפשר לכוחות אמריקאיים להתקרב לגבולה. המסר הועבר לממשלת הודו, לשגריר ארצות הברית בניו דלהי ולמחלקת המדינה בוושינגטון באמצעות בריטניה.

ב־3 באוקטובר זימן שר החוץ הסיני ג'ואו אנלאי בדחיפות את שגריר הודו קוואלאם פניקר. ג'ואו הבהיר כי אם כוחות אמריקאיים, להבדיל מכוחות דרום קוריאניים, יחצו את קו הרוחב 38, סין תתערב. יום לאחר מכן כתב מנהל המשרד לענייני סין במחלקת המדינה כי אין לראות במסר הזה בבטחה כבלוף. המסמך הכיר בכך שהסיכון להתנגשות ממשית עם סין הוא רציני. ([המשרד להיסטוריה][4])

אזהרות דומות הגיעו דרך מוסקבה, שגרירויות אירופיות, עיתונאים והצהרות פומביות של ממשלת סין. ג'ואו הכריז כי סין לא תעמוד מנגד כאשר מדינה שכנה מותקפת וכאשר המלחמה מתקרבת לגבולה. במקביל דיווחו יירוטים על תנועות כוחות גדולות מדרום וממרכז סין לעבר הגבול הקוריאני. 

הבעיה הייתה שלאמריקאים לא היו יחסים דיפלומטיים ישירים עם הרפובליקה העממית של סין. המסרים הגיעו באמצעות הודו, בריטניה ומדינות אחרות. לכן היה קל יותר לתייג אותם כתעמולה, ניסיון הפחדה או מהלך שנועד להשפיע על הדיונים באו"ם.

אך זו אינה תשובה מלאה. גם בתוך מחלקת המדינה היו אנשים שהזהירו שאין לפטור את המסר כבלוף. בסופו של דבר ההנהגה בחרה בפרשנות המרגיעה, לא משום שלא שמעה את האזהרה, אלא משום שהאזהרה לא התאימה להערכתה לגבי מה שסין אמורה לעשות באופן רציונלי.

 המסמך המכריע של 12 באוקטובר

ב־12 באוקטובר, ימים ספורים לפני כניסת הכוחות הסיניים הגדולים לקוריאה, פרסם הסי איי איי הערכה סודית על סכנת ההתערבות. המסמך הכיר בכך שהכוחות הסיניים מסוגלים להתערב ביעילות, אף שאין להם עליונות אווירית וימית. הוא מנה במפורש את הצהרות ג'ואו אנלאי, תנועות הכוחות למנצ'וריה וההאשמות הסיניות בדבר הפרות גבול.

למרות כל אלה קבע המסמך כי אין סימנים משכנעים לכוונה סינית לפתוח בהתערבות מלאה. מסקנתו הייתה כי כל עוד ברית המועצות לא החליטה לפתוח במלחמה עולמית, התערבות סינית רחבה אינה סבירה בשנת 1950. ([המשרד להיסטוריה][5])

הניסוח הזה ממחיש את הכשל באופן כמעט מושלם. הנתונים העובדתיים נרשמו. היכולת הוכרה. האזהרות הדיפלומטיות הוזכרו. אך המסקנה נקבעה באמצעות הנחה אחרת: סין לא תקבל בעצמה החלטה כה מסוכנת, משום שהיא כפופה לאסטרטגיה הסובייטית ומשום שהתערבות פירושה מלחמה עולמית.

בדיעבד התברר ששתי ההנחות היו שגויות. מאו דזה דונג ראה בהתקרבות האמריקאית לנהר היאלו איום ישיר על ביטחון סין ועל המשטר הקומוניסטי החדש. הוא היה מוכן להתערב גם בלי התמיכה האווירית המלאה שביקש מסטלין. מנקודת מבטה של בייג'ינג, ההתערבות לא הייתה צעד בלתי רציונלי לקראת מלחמת עולם, אלא מלחמת מנע מוגבלת שנועדה להרחיק את הכוח האמריקאי מן הגבול הסיני. 

 בעת שמקארתור הרגיע את טרומן, הסינים כבר חצו

ב־13 וב־14 באוקטובר החלו הארמיות הסיניות ה־38, ה־39 וה־40 להיכנס לצפון קוריאה. ב־15 באוקטובר דיווח כוח לא סדיר דרום קוריאני שפעל בהנחיית הסי איי איי ליד נהר היאלו כי חיילים סינים עוברים לתוך קוריאה. לפי המחקר הרטרוספקטיבי של הסי איי איי, המידע הזה לא הובא בזמן לנשיא הארי טרומן ולמקארתור, שנפגשו באותו יום באי וייק. 

בפגישה שאל טרומן את מקארתור מה הסיכוי להתערבות סינית או סובייטית. תשובתו של מקארתור הייתה שהסיכוי קטן מאוד. הוא אמנם ידע שיש כ־300 אלף חיילים סינים במנצ'וריה, והעריך שבין 100 אלף ל־125 אלף מהם פרוסים בקרבת נהר היאלו. אך הוא טען שרק 50 אלף עד 60 אלף יוכלו לעבור לקוריאה.

מקארתור הוסיף כי לסינים אין חיל אוויר המסוגל להגן עליהם. לדבריו, אם ינסו להגיע לפיונגיאנג, חיל האוויר האמריקאי יגרום להם טבח עצום. הוא אף אמר שהאמריקאים כבר אינם חוששים מהתערבות סינית. ([trumanlibrary.gov][6])

דברים אלה מראים שמקארתור לא סבר שסין אינה מסוגלת להעביר אפילו חייל אחד לקוריאה. הוא הכיר בריכוז הכוחות והכיר באפשרות של חצייה. טעותו הייתה בהערכת המספר שניתן להעביר, ביכולת הסינית לקיים את הכוחות ללא מערך לוגיסטי מערבי ובהנחה שהעליונות האווירית האמריקאית תהפוך כל התערבות להתאבדות.

באותו דיון דיבר מקארתור גם על החזרת הארמייה השמינית ליפן עד חג המולד ועל סיום הפעילות הצבאית בתוך זמן קצר. כלומר, ההתערבות הסינית לא נתפסה כסיכון שיש להיערך אליו, אלא כאפשרות תאורטית שכבר חלף המועד שבו הייתה יכולה לשנות את תוצאות המלחמה. ([trumanlibrary.gov][6])

 דיווחים על מאות אלפי חיילים הפכו להסבר הגנתי

ב־16 באוקטובר דיווח הסי איי איי כי התקבלו ידיעות על כניסת חיילים סינים לקוריאה. במקום להסיק שסין פתחה בהתערבות, גובש הסבר חלופי: ייתכן שהכוחות נשלחו רק להגן על תחנות הכוח ההידרואלקטריות לאורך נהר היאלו, שסיפקו חשמל לתעשייה המנצ'ורית.

ב־20 באוקטובר הופצו דיווחים שלפיהם כ־400 אלף חיילים סינים מוכנים לחצות את הנהר. גם מודיעין פיקוד המזרח הרחוק וגם קצין קישור אמריקאי בהונג קונג העבירו הערכות בסדר גודל כזה. למרות זאת, הסי איי איי המשיך לטעון שסין וברית המועצות לא ירצו להסתכן במלחמה עולמית. 

זהו מנגנון אופייני לקונספציה חזקה. בשלב הראשון נטען שאין סימן לכך שהסינים ייכנסו. כאשר התקבלו דיווחים שהם נכנסו, נטען שמדובר במספרים קטנים. כאשר הופיעו דיווחים על מספרים גדולים, נטען שמטרתם הגנתית. הקונספציה לא נשברה. היא התרחבה כדי להכיל את המידע החדש.

 השבויים הסינים סיפרו את הסיפור

ב־25 באוקטובר תקפו הכוחות הסיניים לראשונה בעוצמה. יחידות דרום קוריאניות נתקלו בכוחות סיניים מאורגנים, ושבויים סינים שנחקרו באותו ערב סיפרו על נוכחות צבאית גדולה. במהלך היומיים הבאים השמידו הסינים שני רגימנטים של הדיוויזיה הדרום קוריאנית השישית ואילצו את הקורפוס הדרום קוריאני השני לסגת. 

ב־29 באוקטובר נשבו חיילים סינים בשני צדי חצי האי. מן החקירות עלה שהם אינם מתנדבים בודדים או חיילים שהועברו כדי להשלים יחידות צפון קוריאניות, אלא משתייכים ליחידות סיניות מאורגנות בסדר גודל רגימנטי.

למחרת הגיע מפקד המודיעין של מקארתור, הגנרל צ'ארלס וילובי, למפקדת הקורפוס העשירי וחקר בעצמו 16 שבויים סינים. לאחר החקירה קבע שהם כנראה חיילים תועים שנפרדו מיחידותיהם, ולא עדות לכניסתו של כוח סיני מאורגן. באותו יום עצמו דיווחה הארמייה השמינית כי עשרה שבויים שונים מסרו שכמה דיוויזיות סיניות כבר נמצאות בקוריאה. 

הפער כאן לא היה בין מידע אמין ובין שמועה אחת מפוקפקת. היו שבויים שונים, שנתפסו במקומות שונים, לאחר קרבות שבהם הופעלו יחידות סיניות מאורגנות. אולם מטהו של מקארתור העדיף את הפרשנות המצמצמת.

ב־29 באוקטובר אף קבע סיכום מודיעין של פיקוד המזרח הרחוק כי לכוחות הסיניים אין פוטנציאל לחימה משמעותי נגד צבא מודרני. זו הייתה הערכה תרבותית וצבאית עמוקה יותר, לא רק טעות במספרים. הכוחות הסיניים נתפסו כחסרי ציוד, חסרי אש מסייעת, חסרי לוגיסטיקה וחסרי יכולת לעמוד מול צבא אמריקאי מודרני.

 בתחילת נובמבר כבר היה קשה לטעון שלא מדובר בצבא

בתחילת נובמבר הצטבר מידע שלא ניתן היה להסביר באמצעות מתנדבים בודדים. טייסי חיל הנחתים דיווחו על שיירות משאיות גדולות שנעו ממנצ'וריה לתוך קוריאה. רגימנט של דיוויזיית הפרשים הראשונה ספג אבדות כבדות בקרב עם הסינים. עד 4 בנובמבר זיהתה הדיוויזיה חמש דיוויזיות סיניות מולה, ואילו דיוויזיית הנחתים הראשונה זיהתה שלוש דיוויזיות נוספות.

יירוטי תקשורת חשפו הזמנה של 30 אלף מפות של קוריאה עבור הכוחות במנצ'וריה. מודיעין הצבא העריך שמספר כזה של מפות מתאים לכשלושים דיוויזיות. 

ב־3 בנובמבר העלה פיקוד המזרח הרחוק את אומדן הכוח הסיני בתוך קוריאה לכ־34 אלף חיילים, לצד כמעט חצי מיליון חיילים סדירים וכ־370 אלף אנשי כוחות ביטחון במנצ'וריה. המחקר הרטרוספקטיבי של הסי איי איי קובע שבפועל כבר נמצאו בקוריאה יותר מ־300 אלף חיילים סינים. כלומר, הטעות לא הייתה רק בשאלה האם יש סינים בקוריאה. סדר הגודל הוערך בחסר קיצוני. ([הסוכנות המרכזית למודיעין][3])

ב־5 בנובמבר הודה וילובי שלכוחות הסיניים יש יכולת לבצע מתקפת נגד רחבה. אבל באותו יום מסר מקארתור למטות המשולבים בוושינגטון כי עדיין אינו מאמין שסין תיכנס למלחמה בכוח גדול. 

 גם ההערכה הלאומית כבר הכירה ביכולת הסינית לנצח

ב־8 בנובמבר פורסמה הערכת המודיעין הלאומית הראשונה שעסקה ישירות בהתערבות. היא העריכה שבקוריאה נמצאים בין 30 אלף ל־40 אלף חיילים סינים, הערכה נמוכה בהרבה מן המציאות. אך באותו מסמך הוערך שבמנצ'וריה נמצאים כ־700 אלף חיילים סינים, ובהם לפחות 200 אלף חיילי שדה סדירים.

המסמך קבע במפורש כי סין מסוגלת לעצור את התקדמות האו"ם באמצעות הכנסת כוחות הדרגתית, ואף לאלץ את כוחות האו"ם לסגת דרומה באמצעות הסתערות חזקה. ([המשרד להיסטוריה][7])

זוהי נקודה חשובה. שבועיים וחצי לפני האסון כבר קבע המודיעין הלאומי שסין יכולה להכריח את האמריקאים לסגת. ההפתעה לא נבעה מאי הכרת היכולת. היא נבעה מן האמונה שסין תשתמש ביכולת בצורה מוגבלת בלבד.

הערכת המודיעין הסבירה שמטרת ההתערבות היא לעצור את ההתקדמות, לשמור על משטר קומוניסטי בשטח קוריאה, להרחיק את כוחות האו"ם מן הגבול ולשמר אזור לפעילות צבאית וגרילתית. גם כאן הופיעה תפיסה של התערבות מוגבלת, שנועדה להקים חיץ בצפון קוריאה, ולא מתקפה שתשבור את כל החזית ותדחוף את האמריקאים הרחק דרומה. ([המשרד להיסטוריה][7])

 הנסיגה הסינית שחיזקה את הטעות

בין 4 ל־6 בנובמבר הפסיקו הסינים את התקפותיהם, ניתקו מגע ונעלמו בחזרה לתוך ההרים. השקט הפתאומי היה חלק מרכזי בהצלחה הסינית.

מבחינת הפיקוד הסיני, השלב הראשון השיג כמה מטרות. הוא בלם את ההתקדמות המהירה, פגע ביחידות דרום קוריאניות, למד את דפוסי הפעולה האמריקאיים ומשך את כוחות האו"ם לעמדות מפוזרות ומרוחקות. לאחר מכן נסוגו הכוחות הסיניים, התארגנו והמתינו שהאמריקאים יחזרו להתקדם.

מבחינת מקארתור, ההפוגה אישרה לכאורה שהסינים אינם מעוניינים במלחמה כוללת. אילו התכוונו להכריע את כוחות האו"ם, מדוע הפסיקו לתקוף דווקא לאחר שהשיגו הצלחות?

זאת הייתה בדיוק מטרת הנסיגה. הסינים העניקו לאמריקאים התנהגות שניתן לפרש בהתאם לקונספציה הקיימת. העובדה שהאויב נעלם לא נתפסה כהכנה למתקפה גדולה יותר, אלא כהוכחה לכך שההערכה הקודמת הייתה נכונה. 

עד אמצע נובמבר כבר זוהו 12 דיוויזיות סיניות בקוריאה. העיתונות דיווחה על מעבר כוחות סיניים נוספים, ומודיעין הארמייה השמינית דיווח על ריכוזים גדולים משני עברי הגבול. למרות זאת, לא הוסקה מסקנה חד משמעית כי מתקפה כללית עומדת להתחיל. 

 ההערכה של 24 בנובמבר

ב־24 בנובמבר, ערב המתקפה הסינית הגדולה במערב, פרסם הסי איי איי הערכת מודיעין מעודכנת. המסמך קבע כי אם המאמצים המדיניים לא יביאו לנסיגת האו"ם, סין תגביר את התערבותה, תשחק את הכוחות האמריקאיים ותנסה לקיים משטר צפון קוריאני.

עם זאת, נקבע שהראיות אינן מכריעות בשאלה האם סין כבר החליטה לפתוח במתקפה מלאה. ([המשרד להיסטוריה][8])

באותו יום יצאה הארמייה השמינית למתקפה צפונה. במשך היממה הראשונה כמעט שלא נתקלה בהתנגדות. בלילה הבא, 25 בנובמבר, פתחו הסינים במתקפת נגד עצומה נגד מרכז החזית. הקורפוס הדרום קוריאני השני קרס, האגף של הארמייה השמינית נחשף וכוחות אמריקאיים החלו בנסיגה. ב־27 בנובמבר הותקפו גם כוחות הקורפוס העשירי באזור מאגר צ'וסין. ([מרכז ההיסטוריה הצבאית של צבא ארה"ב][1])

בתוך ימים התברר שהסינים הצליחו להקים בצפון קוריאה שתי קבוצות ארמיות גדולות, שהגיעו ממנצ'וריה בחסות החשכה והוסוו ביום בשטח ההררי. מטוסי האו"ם לא הורשו לבצע סיורים מעבר לגבול הסיני, והסינים ניצלו היטב את המגבלות הגאוגרפיות והמדיניות של העליונות האווירית האמריקאית. ([מרכז ההיסטוריה הצבאית של צבא ארה"ב][1])

 הקונספציה הראשונה: סין אינה שחקן עצמאי

הכשל העמוק ביותר היה התפיסה שהעולם הקומוניסטי הוא מערכת היררכית הנשלטת ממוסקבה. לפי תפיסה זו, קוריאה הצפונית פעלה בשליחות ברית המועצות, וסין לא תפתח במלחמה רחבה בלי הוראה ואישור מסטלין.

מכאן נגזרה משוואה פשוטה: התערבות סינית מלאה משמעותה החלטה סובייטית להסתכן במלחמת עולם. מכיוון שהמודיעין האמריקאי העריך שסטלין אינו רוצה במלחמה עולמית ב־1950, הוא הסיק שסין לא תתערב בהיקף מלא.

אלא שמאו פעל מתוך מערכת שיקולים סינית. הוא חשש מהימצאות צבא אמריקאי על נהר היאלו, מהשפעה אמריקאית על טייוואן, מאובדן מדינת החיץ הקוריאנית ומפגיעה במעמדה של סין הקומוניסטית זמן קצר לאחר ניצחונה במלחמת האזרחים. האמריקאים הבינו לא רע את זהירותו של סטלין, אך טעו כאשר הפכו את זהירותו לתחליף להבנת החלטותיה של סין. 

 הקונספציה השנייה: התערבות סינית תהיה בלתי רציונלית

שר החוץ דין אצ'יסון תיאר אפשרות של התערבות סינית כשיגעון. מנקודת מבט אמריקאית, היה בכך היגיון. לסינים היו מעט כלי רכב, מעט קשר רדיו, מעט נשק כבד, הגנה אווירית מוגבלת ודרכי אספקה ארוכות ופגיעות. ארצות הברית שלטה באוויר ובים והחזיקה יתרון גדול בארטילריה, תחבורה, קשר ואספקה.

אך האמריקאים ביצעו כאן טעות של השלכה. הם שאלו כיצד צבא אמריקאי היה מנהל מערכה כזאת, והסיקו שצבא שאינו מסוגל לפעול באותה צורה אינו מסוגל לפעול כלל.

הסינים בנו שיטת לחימה שהתאימה לחולשותיהם. הם נעו בעיקר בלילה, הסוו את עצמם ביום, הפחיתו שימוש ברדיו, נשאו חלק ניכר מן האספקה ביד או באמצעות בהמות, הסתננו דרך ההרים, תקפו אגפים וחיבורים בין יחידות וניסו להילחם מטווח קרוב, שבו יתרון האש האמריקאי היה קשה יותר למימוש.

העליונות הטכנולוגית האמריקאית הייתה אמיתית, אך היא לא ביטלה את יכולת האויב לפעול. היא רק אילצה אותו לפעול בצורה שהאמריקאים התקשו לראות ולהבין.

 הקונספציה השלישית: זלזול באיכות החייל הסיני

ההיסטוריה הרשמית של צבא ארצות הברית מציינת כי משקיפים אמריקאים רבים, ובהם אנשים שסייעו בעבר לאמן כוחות סיניים נגד יפן, העריכו שהצבא הסיני יהיה מצויד בצורה גרועה, יונהג בצורה גרועה ולא יוכל להתמודד עם כוח מערבי מודרני.

הם לא נתנו משקל מספיק לכך שחלק גדול מן החיילים והמפקדים הסינים היו ותיקי שנים של מלחמה נגד היפנים ושל מלחמת האזרחים הסינית. הם היו דלי ציוד, אך מנוסים מאוד בתנועה רגלית, הסוואה, הסתננות, התקפות לילה ולחימה בשטח קשה. 

לכך נוסף יסוד של יהירות תרבותית. המחקר הרטרוספקטיבי של הסי איי איי מתאר כיצד במטה פיקוד המזרח הרחוק התקבעה האמונה שכוחות אסיאתיים לא יעזו להתמודד עם העוצמה האמריקאית, ואם יעשו זאת יושמדו. הצלחת אינצ'ון הפכה אמונה זו כמעט לעובדה מוסכמת. ([הסוכנות המרכזית למודיעין][9])

 הקונספציה הרביעית: מקארתור הפך מהערכה מודיעינית

מקארתור לא היה רק מפקד המבצע. הוא היה דמות בעלת סמכות עצומה, יוקרה ציבורית וקרבה רבה לצוות המודיעין שלו. הערכתו שהמלחמה כמעט הסתיימה השפיעה על אופן עיבוד המידע לאורך שרשרת הפיקוד.

וילובי לא המציא את כל המידע ולא הסתיר את עצם קיומם של הסינים. הדוחות שלו כללו כוחות סיניים במנצ'וריה, שבויים, יחידות שזוהו ואפשרות למתקפת נגד. אבל שוב ושוב הוא העניק למידע פרשנות שתאמה את תפיסתו של מקארתור: אלה חיילים תועים, כוחות מוגבלים, מתנדבים, מגיני הגבול או יחידות חסרות פוטנציאל נגד צבא מודרני. 

נוצר מצב שבו הדרגים הקדמיים, שפגשו את הכוחות הסיניים בפועל, היו מודאגים יותר מן המטות בטוקיו ובוושינגטון. ככל שהמידע נע כלפי מעלה, הוא עבר תהליך של הקטנה והסבר מחדש.

 הקונספציה החמישית: היעדר סימנים נראה כהוכחה להיעדר כוונה

האמריקאים ציפו שמאות אלפי חיילים יותירו חתימה מודיעינית גדולה: שידורי רדיו רבים, שיירות ממונעות ארוכות, מחנות גלויים, מחסני אספקה, ארטילריה כבדה ותנועה ביום.

כאשר לא ראו חתימה כזאת, הם הסיקו שאין כוח גדול. בפועל, היעדר החתימה היה תוצאה של משמעת הסוואה, תנועה לילית, שימוש מועט ברדיו, שטח הררי ומגבלות הסיור האמריקאי בקרבת הגבול.

זהו כשל מוכר במודיעין: חיפוש אחר האויב כפי שהוא אמור להיראות על פי הדוקטרינה שלך, במקום כפי שהוא נראה על פי הדוקטרינה שלו. הסינים לא הצליחו להסתיר כל סימן. האמריקאים ראו שיירות, יירטו קשר, לכדו שבויים וזיהו דיוויזיות. אבל מכיוון שלא התקבלה התמונה הטכנולוגית השלמה שציפו לראות, הם המשיכו להטיל ספק בהיקף הכוח.

 לא מחסור במידע, אלא מנגנון שדחה את משמעותו

סין אכן ניהלה מבצע הסוואה מרשים. היא העבירה כוחות בלילה, הסתירה אותם ביום, הגבילה תקשורת אלקטרונית, ניצלה את ההרים ואת האיסור האמריקאי לפעול מעבר לגבול, ויצרה הפוגה מכוונת לאחר מתקפתה הראשונה.

אבל ההסוואה לבדה אינה מסבירה את ההפתעה. היא מסבירה מדוע האמריקאים לא ידעו את המיקום המדויק ואת סדר הגודל המלא של כל יחידה. היא אינה מסבירה מדוע התעלמו מאזהרות דיפלומטיות, מריכוז של מאות אלפי חיילים במנצ'וריה, מדיווחי מעבר הגבול, משבויים, מקרבות עם יחידות סיניות ומזיהוי של 12 דיוויזיות.

ההפתעה התאפשרה משום שכל ידיעה קיבלה הסבר מרגיע. ריכוזי הכוחות נועדו להגן על הגבול. האזהרות היו בלוף. החיילים הסינים היו מתנדבים או תועים. הקרבות היו פעולות מקומיות. הנסיגה הסינית הוכיחה שההתערבות הסתיימה. מאות אלפי החיילים במנצ'וריה לא יעזו לחצות משום שחיל האוויר האמריקאי ישמיד אותם.

לכן המקרה של קוריאה אינו בעיקר סיפור על מודיעין שלא ראה. זהו סיפור על מערכת שראתה חלקים רבים מן המציאות, אך לא הייתה מוכנה לקבל את המסקנה שעלתה מהם. עד שהקונספציה נשברה, הארמייה השמינית כבר הייתה בנסיגה, כוחות הקורפוס העשירי נלחמו בדרכם אל החוף, והמלחמה שנחשבה גמורה הפכה למלחמה חדשה לחלוטין.

[1]: https://history.army.mil/Research/Reference-Topics/Army-Campaigns/Brief-Summaries/Korean-War/ "

Korean War

"

[2]: https://history.army.mil/portals/143/Images/Publications/catalog/19-8.pdf "The Korean War: The Chinese Intervention"

[3]: https://www.cia.gov/resources/csi/static/two-strategic-intel-mistakes.pdf "Two Strategic Intelligence Mistakes in Korea, 1950 — Central Intelligence Agency"

[4]: https://history.state.gov/historicaldocuments/frus1950v07/d606 "Historical Documents - Office of the Historian"

[5]: https://history.state.gov/historicaldocuments/frus1950v07/d665 "Historical Documents - Office of the Historian"

[6]: https://www.trumanlibrary.gov/node/354996 "67-6_18 - 1950-10-15 | Harry S. Truman"

[7]: https://history.state.gov/historicaldocuments/frus1950v07/d789 "Historical Documents - Office of the Historian"

[8]: https://history.state.gov/historicaldocuments/frus1950v07/d877 "Historical Documents - Office of the Historian"

[9]: https://www.cia.gov/resources/csi/static/two-strategic-intel-mistakes.pdf?utm_source=chatgpt.com "Two Strategic Intelligence Mistakes in Korea, 1950"

למה יש מלחמות

 למה יש מלחמות:

תפוצת המלחמות:

ברור שיש מלחמות מאז תחילת ההיסטוריה. כבר 4,200 שנה שיש לנו כתב ( הכתב הראשון בשומר) , אנחנו יודעים על מלחמות בלתי פוסקות בכל היבשות, בככל המדינות...

גם לפני תחילת ההיסטוריה ומאז התיישבות הקבע לפני כ 10,000 שנה, לפי עדויות ארכיאולוגיות, אנחנו יודעים על מלחמות בלתי פוסקות בכל היבשות בכל המקומות.  למעשה יש סיבות טובות להאמין שגם קבוצות הציידים לקטים לפני זה נלחמו כל הזמן האחד בשני.

המלחמה היא לא רציונלית:

הרי גם  העם/המדינה/הקבוצה האחרת פגעה בך, עשתה לך מעשה לא צודק, להדבר, להגיע לפשרה, באופן רציונלי ומוסרי עדיף על פני מלחמה. מחירי המלחמה וסיכוניה כה נוראיים שהיא לעולם לא הגיונית.

הענין הוא שלא רציונליות ולא מוסריות לא מאפיינים את המין האנושי.

מסקנה:

המלחמה היא תופעה קבועה, נצחית, בלתי פוסקת, בכל הזמנים, בכל התרבויות , בכל הארצות.

זה חייב להיות משהו עם בסיס גנטי, משהו בטבע האדם.

את התשובה צריך לחפש בתכונות פסיכולוגיות ובמיוחד בפסיכולוגיה חברתית.

על טבע האדם:           

המניפולטורים החברתיים:

ראשית, שיהיה ברור. יש אנשים רעים.

המאפיין של אנשים רעים זה שליבם מונע משינאה, חמדנות ואגואיזם ואין להם יושר בסיסי.

חלקם עם כישורי מנהיגות, כריזמה וכושר להניע אנשים.

המאפיינים הפסיכולוגים של "ההמון" כפרטים:

רוב האנשים, אולי גם בהם יש מידות שונות ,מינונים שונים של רוע אבל הם לא רוצים מלחמה כבחירה ראשונה או כשהם חושבים וכשהם חושבים באופן רציונלי.

אנשים רוצים להתאהב, להתחתן, לעשות ילדים ולגדלם, לעבוד,להרוויח כסף, לקנות בית,לטייל בחו"ל ולבלות ולעסוק בתחביבים . הם לא רוצים לההרג ושטיל יפול על ביתם.

אבל יותר מכל אנשים רוצים להיות קונפורמים לרוב, ליישר קו ולא לספוג את הענישה החברתית שהיוצא דופן, שזה שרב עם המיין סטרים סופג. כמעט בכל מחיר.

עוד תכונה אנושית היא לעשות מה שטוב לך באותו רגע בלי להבין לאן זה מוליך ומהן התוצאות ארוכות הטווח.

להרבה אנשים אין את היכולת החשוב לעומק אלא רק נסחפים עם הזרם העכשוי, לפי הקוד החברתי שהם מזהים. הם לא מסוגלים לגלגל תסריט קדימה ולהבין מה יקרה בהמשך, לאן הענין הזה יגיע.

בכל האנשים טבוע גנטית היכולת לחלק את העולם לאנחנו והם, לחשוב שאנחנו צדיקים והאחר רעים ומוצדק להלחם בהם כי זה רק הגנה עצמית.

מי שמזהה את קוד ההפעלה של התכונות האלו במין האנושי ( חוסר יכולת לחשוב לעומק, קונפורמיזם,פעולה למעןן האינטרס העצמי באותו רגע ) יכול לסחוף את ההמון לרצות מלחמה ולחשוב שאין ברירה בלי שההמון מודע למניפולציה שעשו לו. המלחמה מוצגת כבלתי נמנעת ממילא, מלחמת הגנה ומוצדקת מצידנו. ההמון מת לפני שהוא מבין שעבדו עליו, עשו לו ספין מניפולטיבי.

טרווילי : בחברה אנושית מישהו חייב לשלוט, לקבוע את החוקים ולפקח על מימושם:

בחברה דמוקרטית או דיקטטורית יש שליט שמקבל החלטות. בין אם זה רודן יחיד כמו היטלר, סטלין או סדאם חוסיין ובין אם זה הפרלמנט האנגלי או הקונגרס בארה"ב.

איך השליט גורם למלחמה :

בחברה לא דמוקרטית זה הרבה יותר קל לשליט לגרום לפרוץ מלחמה. הוא פשוט צריך לטעון ש"אנחנו, מסכנים ומותקפים, ה"אחר" הוא רע ורשע ואם לא נקדים ונתקוף הוא יקדים אותנו ויחסל אותנו. וליצור עם נאמניו דינמיקה קבוצתית שבודקת מי משתף פעולה ומעניש מי שלא."

 רוב האנשים מהפחד להיות מוקעים כבוגדים יישרו קו, כמו בספר בגדי המלך החדשים....

אחרים באמת יאמינו לסיפור שרשעים מתקיפים אותנו, אין להם עומק מחשבה והמניפולטור תמיד יצליח להסית אותם.

ניתן די בקלות לשתול במחם של רוב האנשים אידאולוגיה פאנטית של אנחנו הנעלים ואויבנו הנחותים והרשעים. עצוב אבל זה כך.

האידאולוגיה הזאת רק צריכה קצת להתרומם בחברה שיהיה כדאי לכל אידווידואל להצטרף אליהם באותו רגע.

זה כמו בסיפור החלילן מהמלין....

במצבים קשים, כלכליים ואחרים, ההמון מחפש אשם. הוא לא מעונין באמת, הנבערות וחיפוש אשם במקום חיפוש הסבר מעמיק הן דבר שמאפיין הרבה מאד אנשים. תן לו שעיר לעזעזל לפרוק עליו את הכעס.

השליט המניפולטור תמיד יצליח לספק להמון צמא הדם הכועס ליטרת בשר לפרוק עליה את זעמו.

בחברה דמוקרטית זה יותר קשה ובאמת הסיכוי ששליט צמא דמים יגרום  למלחמה הוא פחות, בעיקר כשאין בכלל עוינות.

בחברה דמוקרטית יותר קשה לשליט להתחיל מלחמה היכן שאין סכסוך אלים.

אבל ליזום עוד סיבוב בסכסוך מלחמתי מתמשך זה יותר קל אפילו בחברה דמוקרטית. תמיד יש איזה תירוץ להסלים את המצב.

השליט שרוצה ליזום מלחמה, בין אם זה שליט יחיד, קבוצה אוליגרכית אריסטוקרטית או נציגים נבחרים בדמוקרטיה שרוצים לגרום למלחמה, תמיד ינסו להציג את המלחמה כמוצדקת כי האחר הם רעים, הם תקפו ראשונים, הם פגעו בזכויותינו, אלוהים ציווה להלחם בנו, זה הגנה עצמית ואין לנו ברירה וכל תכסיס מניפולטיבי אפשרי.

התכונה  המולדת הנוראה  הזאת אצל בני אדם היא כל כך עמוקה שמסתבר שגם אנשים שלכאורה הם מעל זה, למשל השמאל שמדבר בעד זכויות האדם ואחוות עמים,  מגיע למצב קוגניטיבי שהם נהפכים משמאל ישראלי לימין פלסתינאי. מזדהים עם הצד השני עד כדי כך שהם מעוותים לגמרי את העובדות כדי להפוך את הפלסתינאים לצדיקים וצודקים וישראל רשעה ניצחית,מוחלטת ותמיד.

 הכל בשם זכויות האדם,צדק  ושיוויון...

אין כל הבדל בין כהניסט לשמאלני רדיקלי, שמאלני רדיקלי הוא פשוט כהניסט פלסתינאי.

כיום ,להבדיל מימי קדם, האוכלוסיה האזרחית נמצאת בסכנה מאד גדולה ולא רק הלוחמים ( אם כי גם בימי קדם לעיתים האוכלוסיה סבלה מאד כשנכבשה) וגם ההנהגה ששולחת למלחמה נמצאת בסכנה עקב מטוסי הפצצה וטילים. זה לא עוצר אותם ולא מרתיע.

אולי רק האימה של השמדה הדדית מובטחת מונעת מלחמות בין 2 מעצמות גרעיניות ואפילו זה לא בטוח.זה שזה עבד בזמן המלחמה הקרה לא אומר שזה תמיד יעבוד.

סיכום:

יש תכונות בטבע האדם שעושות את המלחמה לדבר קל וכמעט בלתי אפשרי לחסל את התופעה.

מלחמה לעולם אינה רציונלית מבחינה כלכלית ושום הסכמי סחר או אינטרס כלכלי מעולם לא מנע מלחמה .מלחמה נגרמת כי מנהיג או הנהגה דיקטטורית רוצה מלחמה ,הם מפעילים מנגנון הסתה אפרקיטיבי, עקב עקרון העדר ומתוך קונפורמיזם לבל יפגעו כחריגים ההמון מצטרף ( בגדי המלך החדשים) והופ, יש לך מלחמה.

אז איך זה בעצם עובד? למה בניגוד לא רק למוסר אלא גם להגיון ואפילו לאינטרס יש כל הזמן מלחמות ?

התמיהה היא רק למי שלא מכיר כללים שהוכחו בתחום פסיכולוגיה חברתית ואת הדינמיקה של הסתה בתוך קבוצה ובאיזה קלות אפשר להוביל את רוב האנשים לקיצוניות ואז לאלימות מחרידה כשהם מרגישים שיש להם ליגיטימציה להתנהגות הזאת בקבוצת ההתיחסות החברתית שלהם ובהתנהגותם הם מרצים את מה שהכח השולט בחברה רוצה שיעשו..

איך רוב האנשים אינם אלא סוג של רובוטים חסרי יכולת חשיבה שמונעים ע"י מניפולטורים ערמומיים ונעים בעדר לכיוון אליו מכוונים אותם... תכירו את עקרון העדר.... כמה קל להסית, ללחוץ על הכפתור הפסיכולוגי שמפעיל את רגשות השינאה לאחר, יצרים אפלים של אלימות. זה לא צריך להיות נכון או אפילו הגיוני. כל שנדרש הוא יכולת וררבלית ערמומית ודמגוגית מולדת או נרכשת לסחוף אנשים,להשתלט להם על המח עם סיפורים ולהניע אותם לפעולה לכיוון הרצוי לך. בניגוד לקשקשת השמאלנית ולסיסמאות הריקות שלהם שאלו שנתונים להסתה הם לא רק אלו שתחת דיכוי, כיבוש,נעשה להם עוול,עניים וכד', זו שטות. ניתן להסית אנשים בכל מצב כולל כאלו שגרים בארמונות פאר. צריך רק שיהיה מאד כדאי להסכים עם המסית והעונש החברתי על אי הצטרפות למסיתים, הוקעה חברתית בקבוצת ההתיחסות שלך, יהיה כבד. ככה זה באמת עובד.על התוצאות ארוכות הטווח שתהיה מלחמה וגם הם יפגעו ,בגופם ורכושם ,המחיר הכלכלי המזוויע של המלחמה הם לא חושבים.

באונינג בספרו "אנשים רגילים" מתאר איך הגדוד המשטרתי 101 בשנים 1942 ואילך רצח עשרות אלפי יהודים בפולין בבורות הירי . הם ירו בראש מטווח קרוב בעשרות אלפי יהודים ,כולל ילדים, נכים, נשים וזקנים.הם לא היו נאצים אידאולוגים ולא מתנדבים של ה ss שעברו הכשרה אידאולוגית.....אנשי הגדוד היו חיילי מילואים בני 30 פלוס בעלי משפחות ,רובם לפני עלית הנאצים לשלטון היו סוציאלדמוקרטים .

כל החברות הן אותו הדבר בענין הזה .הרוע ,האופורטוניזם ,הציות למנהיג בחברה דיקטטורית כדי לשרוד הם חלק מהטבע האנושי ,זה ב ד נ א של כל בני האדם .התרבות לא רלוונטית. 

מלחמה לעולם אינה רציונלית מבחינה כלכלית ושום הסכמי סחר או אינטרס כלכלי מעולם לא מנע מלחמה .מלחמה נגרמת כי מנהיג או הנהגה דיקטטורית רוצה מלחמה ,הם מפעילים מנגנון הסתה אפקיטיבי, עקב עקרון העדר ומתוך קונפורמיזם לבל יפגעו כחריגים ההמון מצטרף ( בגדי המלך החדשים) ופופ, יש לך מלחמה.

טבע האדם

לפני כמה שנים נתקלתי בציטוט

"What luck for the rulers most that men do not think."

מדובר בראיון עיתונאי שערך מטעם הצבא האמריקני חוקר פסיכולוג בשם גילברט עם גרינג ב 18/4/1946.

( גרינג היה מס' 2 בצמרת הנאצית. סגנו של היטלר. נידון למות במשפטי נירנברג והצליח להתאבד בטרם הוצאה להורג).

הנה הקטע הרלוונטי מהראיון:

• Göring: Why, of course, the people don't want war. Why would some poor slob on a farm want to risk his life in a war when the best that he can get out of it is to come back to his farm in one piece? Naturally, the common people don't want war; neither in Russia nor in England nor in America, nor for that matter in Germany. That is understood. But, after all, it is the leaders of the country who determine the policy and it is always a simple matter to drag the people along, whether it is a democracy or a fascist dictatorship or a Parliament or a Communist dictatorship.

Gilbert: There is one difference. In a democracy, the people have some say in the matter through their elected representatives, and in the United States only Congress can declare wars.

Göring: Oh, that is all well and good, but, voice or no voice, the people can always be brought to the bidding of the leaders. That is easy. All you have to do is tell them they are being attacked and denounce the pacifists for lack of patriotism and exposing the country to danger. It works the same way in any country.

• In an interview with Gilbert in Göring's jail cell during the Nuremberg War Crimes Trials (18 April 1946)

אמר לי מישהו, אני מכיר לא מעט ערבים ישראלים והם נחמדים.

עניתי לו:

הערבים הנחמדים שאתה פוגש הם אנשים רגילים כמשמעות המושג בתיאוריה של כריסטופר באונינג. אם ישראל תקרוס ודאע"ש יכבשו את יפו אותם ערבים שדיברת איתם יצאו לצייד יהודים וירצחו אותם כדי למצוא חן בעיני השליט כדי לשרוד.

כרגע ישראל חזקה ושולטת ביפו אז הם בעד שלום עם היהודים.

בדיוק כמו ש40% מחברי המפלגות הקומוניסטית והסוציאדמוקרטית בגרמניה נהיו עד 1940 לחברי המפלגה הנאצית.

מילגרום

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%9D

אש

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A9

זימברדו

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%90_%D7%A9%D7%9C_%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%93

הגל השלישי https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%92%D7%9C_

באונינג בספרו "אנשים רגילים" מתאר איך הגדוד המשטרתי 101 בשנים 1942 ואילך רצח עשרות אלפי יהודים בפולין בבורות הירי . הם ירו בראש מטווח קרוב בעשרות אלפי יהודים ,כולל ילדים, נכים, נשים וזקנים.הם לא היו נאצים אידאולוגים ולא מתנדבים של ה ss שעברו הכשרה אידאולוגית.....אנשי הגדוד היו חיילי מילואים בני 30 פלוס בעלי משפחות ,רובם לפני עלית הנאצים לשלטון היו סוציאלדמוקרטים .

כל החברות הן אותו הדבר בענין הזה .הרוע ,האופורטוניזם ,הציות למנהיג בחברה דיקטטורית כדי לשרוד הם חלק מהטבע האנושי ,זה ב ד נ א של כל בני האדם .התרבות לא רלוונטית. 

הנאצים המאושרים במחנה אוושויץ

http://www.sbs.com.au/news/dateline/story/happy-nazis

למה מדינת כל אזרחיה לא יעבוד:

אנחנו בסה"כ רוצים לקדם חזון חיובי של שלום,אהבה, אחוות עמים ולמנוע מלחמות על ידי שיוויון לכל. #האמת :אולי בעוד 400 שנים ,בשנת 2,400 לספירה תהיה מדינה אחת בכל העולם וממשלה עולמית. כל בני האדם יהיו אזרחי אותה מדינה ובני כל הדתות והתרביות יחיו בהרמוניה וללא סכסוכים.בינתיים אנחנו חיים בעידן הלאומיות וכל מדינות העולם הן לאומיות.אולי רק ארה"ב היא באמת מדינה רב לאומית עם אתוס עובד של מדינת כל תושביה. הנסיון לייבא את הקונספט לאירופה נכשל ויש שם בעיה גדולה.כשיש לך אוכלוסיה שמסרבת לראות עצמה כבת המקום, מתאזרחת, מכבד את העם ורוצה להטמע בתוכו אלא אומרת, אנחנו חוד החנית של האיסלם ובאנו להשתלט ולהשליט את האיסלם על אירופה באמצעות ג'יהאד ואנו בזים לדמוקרטיה הרכרוכית שלכם- אז האירופאים בבעיה.במדינות בהן חיים שני עמים במדינה אחת תמיד יש בעיות.מה שהשמאל הרדיקלי אומר לנו זה שבהתעלם מהעובדה הזאת אנחנו צריכים להתפרק מההגנה שהלאומיות נותנת במציאות הקיימת ולהפוך לכבשה היחידה בעדר הזאבים של העולם.והשכנים שלנו הפלסטינאים והערבים והמוסלמים, כמה מהם מאמינים בתיאורית אחוות כל בני האדם ללא הבדלי דת ולאום.מה הסיכוי שפלסטין תהיה כזאת מדינה?היא תהיה מדינה ערבית מוסלמית לאומנית שתשאף לרצוח את כל היהודים וזה ברור.בהינתן הידיעה הוודאית שאם כרצון השמאלנים היהודים יתפרקו מהלאומיות שלהם ויותירו עצמם חסרי מגן נטולי הגנה מול הערבים כשנותרה להם רק התקווה שהערבים יאמצו את תיאוריות ביטול הלאומיות והדת, שזה בטוח לא יקרה- ברור שהשמאלנים חותרים סתם להשמדה וחיסול של המדינה היהודית ותושביה היהודים.ככל שהחברה שלנו שוביניסטית ופנאטית החברה הפלסטינאית היא פי 100 כזו.

לא היתה לי בעיה עם רעיון המדינה הדו לאומית אילו בקרב העם הפלסיתנאי היתה מפלגת "אחוות עמים, שהיתה זוכה בבחירות דמוקרטיות בעזה ובגדה ב 80% מהקולות שהיתה אומרת שאנחנו מקבלים את זה שהיהודים כאן וכשתקום מדינה דו לאומית היא תהיה דמוקרטית ,סובלנית,בעד ערכי האחוות והשיוויון והיהודים כפרטים יהיו אזרחים שבי זכויות. אבל בנתיים החמאס ובמידה מסוימת אפילו הפתח מבטיחים לנו שעל חורבנות ישראל תקום מדינת הלכה מוסלמית וכל הפולשים הציונים וצאצאיהם יסולקו /יגרושו/ירצחו. כלומר אתה מציע לפתור עוול אחד בדרך שבודאות תגרום לעוול חדש ונוראי. ארה"ב היא מקרה יוצא דופן, זו מדינת כל אזרחיה היחידה בעולם. אבל לא האנגלים,לא הגרמנים, לא האיטלקים ולא אף מדינת - עם אחרת תרצה הגירה המונית של בני קבוצה אתנית אחרת שלא באה להשתלב כפרטים אלא באה כקבוצה עם אתוס אחר כדי להשתלט ועוד עם שינאה מטורפת לעם שלך.

מה שהשמאל הרדיקלי אומר ( מדינת כל אזרחיה וכד') זה שערכיםשתיאורטית הם רצויים ונאורים -הם גם נכונים כהוראות פעולה מעשיות תמיד,בכל רגע,בכל מצב תוך התעלמות מוחלטת מהסיטואציה ומכוונות הצד השני והאידאולוגיה שלו. משל היו ב 3/9/1939 ( יום הכרזת המלחמה על גרמניה הנאצית) אומרים לממשלת אנגליה, עכשיו זה הזמן לפרק את הצבא האנגלי ולהכריז על אנגליה כמדינההזמן לפרק את הצבא האנגלי ולהכריז על אנגליה כמדינה פציפיסטית שלא תצא למלחמה לעולם נגד אף מדינהלגבי הטענות על הפרת זכויות האדם וכד' שוב הם מוציאים מקטע עובדתי צר מההקשר הרחב. השמאל הרדיקלי גם משתמש בהשוואות שמטרתן לזעזע כל הזמן. ישראל נאצית, ישראל אפרטהייד. משווים למה שנוח להם להשוות, תוך התעלמות גורפת מהמורכבות של המציאות וההבדלים [...]

כשהם מאשימים את ישראל בגזענות כי היא לא "מדינת כל אזרחיה" אלא מדינה מבוססת זהות אתנית-לאומית-דתית הם במובלע מעמידים פנים מיתממות כאילו ישראל היא החריג בעולמנו ....ממש... באירוניה אומר - זה נורא שישראל היא מדינה יהודית שכן כל העולם הפך כבר לגן עדן חוץ מישראל הרשעה. במיוחד העולם הערבי מוסלמי כל מדינותיו הן "מדינות כל אזרחיהן" ללא כל אפליה על בסיס מוצא אתני ,השתייכות שבטית,שייכות דתית. בפקיסטן יש שיוויון למיוטים השיעי והנוצרי ,בעירק לא מדכאים את הכורדים והשיעים והסונים מסתדרים מצויין, באירן אין דיכוי מיעוטים אתניים,במצרים הקופטים נהנים מזה שמצרים היא מדינת כל אזרחיה והמדינה דחתה את הקונספט של מדינה מוסלמית דתית, ברשות הפלסתינאים מעמד המיעוט הנוצרי מעולה ,בלבנון כל הכתות והדתות חיות בהרמוניה ,בסוריה העלווים,הסונים,הנוצרים והדרוזים כולם מרגישים אזרחים סורים שווי זכויות והזהות האתנית-דתית אינה גורמת למלחמות, בתורכיה בין הרוב הטורקי למיעוט הכורדי יש שלום ניצחי - בסעודיה אין אפליה נגד המיעוט השיעי ,בסין אין לטיבטים שום בעיה -מכל העולם רק ישראל הרשעה היא המדינה היחידה בעולם שמבוססת על גזע-לאומיות ודת.

במצרים הקופטים נהנים מזה שמצרים היא מדינת כל אזרחיה והמדינה דחתה את הקונספט של מדינה מוסלמית דתית, ברשות הפלסתינאים מעמד המיעוט הנוצרי מעולה ,בלבנון כל הכתות והדתות חיות בהרמוניה ,בסוריה העלווים,הסונים,הנוצרים והדרוזים כולם מרגישים אזרחים סורים שווי זכויות והזהות האתנית-גדתית אינה גורמת למלחמות, בתורכיה בין הרוב הטורקי למיעוט הכורדי יש שלום ניצחי - בסעודיה אין אפליה נגד המיעוט השיעי ,בסין אין לטיבטים שום בעיה -מכל העולם רק ישראל הרשעה היא המדינה היחידה בעולם שמבוססת על גזע-לאומיות ודת.

ההצדקה לציונות, ההסבר הציוני לגבי הנכבה.

  

Responsibility for the Naka is a different issue from the desgusing anti-Semite claim that the Nakba was a genocide.

About the justification for Zionism and what happened at the 1948 war:

There are very good answers on the Zionist side to the claim that Zionism is a "white colonial entity at the expense of the indigenous population," but the superficial thinking young ppl on TikTok, etc. will not listen or spend time to learn in-depth, they just join the social wave, which is progressive.

 

 Zionism is not like the story of the British migrating to America, African colonies, and Australia,  at the expense of the indigenous people.

It's a story of persecuted people in East Europe fleeing Nazis and others

 that the Western world didn't want to accept and instead the British gave them the Balfour Declaration and directed them to Israel.

Of all the Jews that came to Israel from 1882 ( the year when the first zionist settlers came) until 1960, 80% were refugees who escaped persecution

 and left homes and lives just to survive. only 20% were

ideological Zionists who came because of ideology.

A good example of that is fifth aliya:

https://en.wikipedia.org/wiki/Fifth_Aliyah  

https://en.wikipedia.org/wiki/Fifth_Aliyah

Now they are called colonialists, ignoring the facts and circumstances.

Now they blame Israel for why there is no one big state where Jews and Palestinians live together as brothers in peace ignoring the hate on the Palestinian side and that their ideology is to liberate all of Palestine and expel or even kill all the Jews.

 History is as grim as it was in those times, the first half of the 20th  century. In many wars at that time many ppl moved and fled in those terrible days. Israel is not different. It happened all over East and central Europe and Asia.

About Balfour. Don't single out Zionism out of the whole historical context...

look at all the border changes in Europe in the 20th century and the peoples, transfers, etc. Even check how

Texas and California stopped being part of Mexico.   :-)

Independence, population transfer, and violence

https://en.wikipedia.org/wiki/Partition_of_India#Independence,_population_transfer,_and_violence …

Flight and expulsion of Germans (1944–50)

https://en.wikipedia.org/wiki/Flight_and_expulsion_of_Germans_(1944%E2%80%9350)  

 

Jewish exodus from Arab and Muslim countries

https://en.wikipedia.org/wiki/Jewish_exodus_from_Arab_and_Muslim_countries …

DON'T PLAY NAIVE BY LOOKING AT THIS OUTSIDE GENERAL CONTEXT.

That's what's cunning. History is cruel and brutal, everywhere. They are  singling out the Jews, ignoring others and

context of things. That's playing naive antisemitism....

https://en.wikipedia.org/wiki/Population_transfer …

https://en.wikipedia.org/wiki/Population_transfer_in_the_Soviet_Union …

https://en.wikipedia.org/wiki/Polish_population_transfers_(1944%E2%80%931946) …

https://en.wikipedia.org/wiki/Nazi%E2%80%93Soviet_population_transfers …

http://www.globalsecurity.org/military/world/war/forced-population-transfers.htm …

This is what happened in Europe with 25 states and many in Asia and nowhere are countries trying to reverse History    

This is the only thing they all agree about. They live in 1948, they want to reverse history. In other places where land changed hands and population moved after WW2 ( and also after WW1) it was forgotten . Not the Palestinians. They never look to the future, just to reverse the past

Bosnia:

https://en.wikipedia.org/wiki/Bosnian_War#/media/File:Ethnic_makeup_of_Bosnia_and_Herzegovina_before_and_after_the_war.jpg

https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_ethnic_cleansing_campaigns

https://www.youtube.com/watch?v=viaK3c0QYvc

  In May 2018, Hezbollah leader Nasrallah said that after the "liberation of Palestine" , all of it, genocide would not be carried out against the Jews, but that "only" they would be required to leave Palestine and return to the countries from which they or their parents or grandparents came from. Only indigenous Jews of Palestine" will be allowed to remain. In the common meaning of this phrase in the arab political talk, it refers to  descendants of Jews whose fathers were in Palestine before 1882, the year of "the beginning of the Zionist invasion." This is about 1% of the Jews in Israel. All the rest would be expelled. He also said that The proposal to leave is given to you in the language I propose to you to leave, and if you do not leave, there will soon be an apocalyptic war at the end of which "we will pray in "Jerusalem.If you read the manipulative language closely, the double talk  you realize that the "promise' we will not Genocide all the Jews, is

only if they leave in their own will before the apocalyptic war.

  https://www.quora.com/Why-were-the-Palestinians-who-fled-the-fighting-during-the-1948-war-not-allowed-to-return-to-their-homes-afterwards-Would-doing-so-have-prevented-the-Palestinian-refugee-issue-we-see-today

 TDLR: Because it was a war, and Israelis are not saints, but human beings. They knew it was killed or be killed, and were not magnanimous in victory. And no, the refugee issue is artificially maintained.

The Palestinians who fled were viewed as the enemy, and there was little compassion for them.

"This will be a war of extermination and a momentous massacre which will be spoken of like the Mongolian massacres and the Crusades." Azzam Pasha, Secretary General of the Arab League. May 15, 1947 BBC broadcast. Myths and Facts: A Guide to the Arab-Israeli Conflict: Mitchell G. Bard: 9780971294516: Online Shopping for Electronics, Apparel, Computers, Books, DVDs & more: Books

I mean, when one side promises a war of extermination and a momentous massacre if they win, do they really expect to be welcomed back if they lost?

The "colonial state"-

a.

toward the end of the 19 century, in light of the rise of nationalism in all of Europe and the terrible persecution of the Jews in Eastern Euope rose the movement of Zionism, which claims that the Jews should have their own state in their historic home during the days of the bible.

This movement didn't gain much support among the Jews or much success until after WWI when the persecution increased and Western nations like us and GB closed their border but after 1917, the Balfour Declaration Israel was the only place to escape.

And so many desperate Jews escaped there.

Very understandably the local Palestinians oppose this.

It's a tragic conflict of two opposing narratives.

b.

You can not reverse history.

Many millions after WW2 became refugees, and land transferred between countries.

Israel today is a country, home of 6.7 million Jews, most of whom were born there after 1948.

c.

In light of the hate and the unwillingness of the Arabs to live in peace with the Jews 'the only fair solution is the two states' solution based on the 1967 borders with minor changes as agreed in the negotiations.Anything else is a guarantee for more than 100 years of terrible bloodshed on both sides.

This is a tragic conflict where both sides have a legitimate claim and both sides are guilty of not recognizing the other side's rights and the need to compromise.

d.

If the solution now is that Israel should cease to exist and all the Jews must leave than also all the Europeans in north and south Amrica, Australia, NZ ext should leave.

The fault for not achieving the compromise is not just on the Israeli side, there is terrible extremism on the Palestinian side and horrific acts of terror against Jewish civilians. They say they will fight until not one Jew is left.

Palestine will be a super ethnic state, It must be since this is their culture and beliefs.

So don't apply double standards... Any attempt to build a non-ethnic state for Jews and Palestinians together will end in a second Belfast or even a second bSyria or Bosnia.

. Distinguish between utopian desires and reality. Don't apply double standards.

article about Camp David.

The Arabs of Israel live well. The 1948 war was like all wars fought by nations, Most states are ethnostate. Arab and Muslim societies in particular.